יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

אינדינגב חלק 7 - ה-קולקטיב #32

והפוסט האחרון בהחלט שיוקדש לאינדינגב 2012, יוקדש גם ללהקה שהייתה המופע האחרון בפסטיבל האינדי הנוצץ של ישראל.

שיר היום הוא בשבילי, וגם נראה לי בשביל הרבה מעריצי הקולקטיב, או Acollective אם תרצו, שיר הדגל של הלהקה, קבלו את:
Acollective - Simon Says

הקולקטיב כשמם כן הם - חבורה של 7 מוזיקאים חברים שיצרו בעבר מספר פרוייקטים מוזיקלים, בהם כולם ניגנו, כמעין קולקטיב מוזיקלי-שיתופי.
יתרה מזאת, הם אפילו גרו ביחד כחצי שנה בלונדון כדי לקדם את הקריירה שלהם כמוזיקאים שאפתניים.

הסאונד של הקולקטיב לפי דעתי מציב אותה בראש הרשימה של האמנים הישראלים האיכותיים בעלי סאונד עולמי, יחד עם הדג נחש ואיטליז.
יש להם צליל יחודי שמשלב בלוז, פולק, ג'אז, פאנק ופסיכדליה כשעל הכל מנצחת אווירת קברט-רוק, לעיתים שובבה ולעיתים רצינית.
הם אימצו את השם "הקולקטיב" בשנת 2010, אחרי שחזרו מלונדון והוציאו EP תחת השם Strange Folks.
אחר כך הוציאו ב2011 את האלבום הראשון תחת השם - Onwards, אלבום שזכה לביקורות חמות בארץ והציב אותם בפרוייקט הישראלי הכי חם בעולם (כמו שניתן לראות, הלינק לקוח ממשתמש היוטיוב של SXSW, פסטיבל רוק עצמאי מוביל).

את Simon Says שמעתי לראשונה לפני שנה, כשיר הפותח של האלבום הנפלא הנ"ל.
אחד הדברים שהכי משך אותי לשמוע את האלבום במלואו, על אף שבפעם הראשונה הוא נשמע לי קצת צבעוני מדי (קברט-משהו ציינתי), הוא הפתיחה המשובחת של האלבום - ארבעה שירים שיעיפו לכם את הראש למחוזות לא מוכרים שהרוק המודרני השכיח אותם מאיתנו.

בגלל שהקולקטיב היו המופע הסוגר, היו כמה מאות אנשים שחשבו שזה הזמן לחתוך מוקדם כדי להמנע מפקקים או סתם כי כבר נהיה מאוחר, אבל עבדכם הנאמן סירב בתוקף להפסיד את אחד המופעים הכי מבטיחים ולא התאכזבתי בכלל.
המופע היה מרקיד ואינטראקטיבי כ"כ לקהל - דיבור שוטף עם הקהל, שירה משותפת ואפילו סדנת קצב שכללה מצידם גם תיפוף על עמודי התאורה.

בקיצור, אם בא לכם להבין איכות ישראלית במיטבה מהי - הקולקטיב!

אין תגובות: