והיום, כאילו בפעם השניה של היום, הפוסט יוקדש כולו למופע הכי מצחיק שהיה באינדינגב.
לפני כעשרים פוסטים ציינתי כי הפאנק האמיתי והטוב מת.
אני עדיין עומד מאחורי ההצהרה הזו, כי הפאנק הוא גם מעבר לסגנון המוזיקלי הוא גם תרבות, הלך רוח ודחף אמיתי להתנגדות למיינסטרים.
אבל לעולם לא אומרים לעולם.
ואצלנו בישראל הקטנה קמה לה להקת פאנק עם רוח מחתרתית ובועטת שאומנם יותר קומית וצינית מאשר ביקורתית וגם לא דגל של שום "תרבות פאנק" ישראלית. אבל בהחלט להקת פאנק!
שיר היום הוא:
ויתרתי היא להקת פאנק ישראלית תל אביבית שעושה צחוק מכל הבא ליד.
החל ממגפת ההיספטרים (שיר היום), דרך הקונספציה המוטעית שחופשה זוגית משפרת זוגיות ("בוא להציל את הזוגיות שלך בצימר בצפון") והבינוניות הנפשית והדלה של תושבי המרכז ("מוטי, 31, אזור המרכז, כללי").
ויתרתי הייתה אחת הלהקות שידעתי מראש שאני לא הולך לפספס משתי סיבות עיקריות:
1. רציתי פוגו פאנק אמיתי!
2. שיר היום עיצב בי חלק קודר בנפשי - תיעוב מושרש לתרבות ההיפסטרים.
מעבר לפוגו קיבלתי בהופעה הזאת, בגדול את המנה העיקרית שויתרתי מנסים להגיש - צחוקים. והרבה.
הסולן תקשר עם הקהל במבטא ארגנטינאי רהוט (הומור שקרוב אליי), התקשר לדומינו'ס להזמין פיצה (כדי להוכיח את הטענה ש"פיצה יקרה מדי") ולשחות בתוך בריכת גומי מלאה בסירופ פטל זול.
אה כן, הם עלו עם שפמים מזויפים מודבקים להם על הפרצוף..
אולי ויתרתי הם לא המוזיקה הכי טובה, אבל הם פשוט השואו הכי טוב באינדינגב.
חשוב לי גם לציין שהיה באלנס מצויין בהופעה!
זו הייתה הופעת פאנק מלאה בדיסטורשן שלא גרע בכלל מהיכולת להבין מה הסולן שר.
שבת שלום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה