יום ראשון, 21 באוקטובר 2012

אינדינגב חלק 1 - #26

לאחר סופ"ש קסום בלב המדבר עם משב רוח צונן ויבש, וסאונד-טרק של חליל הרגשתי כאילו נפשי הגיע לנווה מדבר עליי אדמות...

טוב טוב, דיי - חלאס.
בואו נודה על האמת, הנ"ל הוא רק אוסף של מטבעות לשון שחוקים.
לב מדבר? גבולות זה בכלל בצפון-מערב הנגב!
קריר? היה חם בתוך האוהל יותר ממה שהיה חם בחוץ - התעוררתי מזיע.
נווה מדבר? המעיין היחיד שהיה זו הביצת גושי קקי בשירותים הכימים (שביום האחרון נגמרו בהם הניירות טואלת - OMG).
וקסום? אפילו קוסם לא הביאו!

וסאונד טרק של חליל? זה כבר בכלל שקר, אבל לא טעות מוחלטת.
אולי שמעתי רק בשלושה שירים לאורך כל הפסטיבל חליל על שלל גווניו, אבל בהחלט היה סאונד-טרק סוחף, החל מגרוב עסיסי מתוגבר בפלוגת כלי נשיפה לצד מוזיקת כסאח רווית דיסטורשנים ואפילו סתם אינדי רוק חמוד וקליט.

למזכרת שמרתי לעצמי את לוח ההופעות וסימנתי אילו הופעות הייתי בהן ואילו הופעות שמעתי מהצד או מהאוהל.
ובכדי לסכם את הפסטיבל הזה על הצד הטוב והמעניין ביותר החלטתי לבחור ב7 הופעות שהכי נהניתי בהן* ואני חושב שראוי ואתם אי שם במרחב האינטרנט תכירו, תוקירו ותכירו לאנשים אחרים.
* מצטער מראש על כל ההרכבים שפספסתי ולכן הם לא חלק מהתייחסות, יש מצב שאתם מצויינים! ויש מצב שלא..

שיר היום הוא של להקה שכששמעתי אותם בהופעה חשבתי לעצמי "פאק! זה אומנם באיחור של כ25 שנים, אבל יש Pixies בישראל!"

קבלו את:
The Wakeup Suzzys - Wake Up Suzzy

אני אכתוב את התקציר הלהקה מתוכנית הפסטיבל:
"מושפעים מסרטים אמריקאים ישנים, כסף גדול וגיטרות פנדר.
הסוזי'ס מנגנים רוק'נ'רול מהיר וטוב. כיף כיף כיף"
כאחד שניסה לחפש לתת בראש ולהשתולל - זה לא נשמע לי כיף במיוחד..
מושפעים מסרטים אמריקאים ישנים? מה זה לעזאזל אומר? מאיזה ז'אנר בכלל? זה מרמז על נטיות פסיכוטיות או על לבוש של בלש פרטי כושל?
שלא לדבר על ה"כיף כיף כיף" שנשמע כמו ילד עם נזלת בכיתה ד'.
אבל בכל זאת - הלכתי. בעיקר כי גם בבמה השנייה ניגן "אבי עדאקי" וממש כדאי לטובתכם שאני לא אפרוש את התקציר שלו..

בקיצור, חמוש בחצי גולדסטאר וספקנות יהירה אני צועד לעבר במת הפיל (היו 3 במות - במת הקוף, הפיל והריאליטי ריהב סנטר) בפעם הראשונה לאורך הפסטיבל.
הסאונדצ'ק כבר נגמר ואני מגיע בעיצומו של השיר הראשון לרחבה ובאופן טבעי מתחיל לנוע, כל שניה עוד יותר ואז עוד קצת, עד כשלפתע כל מה שאני רוצה זה להעיף את הבירה ופשוט להתחיל לרקוד עד שאני אפול.

הצליל של הלהקה הזכיר לי ממש את הסאונד של הפיקסיז, אלטרנטיב רוק ישן עם נגיעות פאנקיות כשצריך וצליל מחוספס לצד שירים קצת יותר פסיכדלים עם ריפים מבלבלים ומרתקים - אינדי רוק, הן כז'אנר והן כאקט, שפשוט עושה הכל נכון.

מומלץ לכל אוהבי הפיקסיז ולכל אלה שמתגעגע לאינדי רוק העשור הקודם, לפני שנהיה פופי ומתחנף.

אין תגובות: