יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

קונג-פו-גאזי #11

שיר היום הוא של להקה מוערכת נורא לקומץ אנשים שהוא קטן נורא.
זו להקה שהסולן שלה עשה את הדברים הכי גדולים בתוך מסגרת נורא קטנה.
והשיר הוא השיר שפותח את אלבומם האחרון (נכון לכרגע).
שיר היום הוא:
Fugazi - Cashout

אייאן מקיי, סולן ענקית הפאנק Minor Threat (עד פירוקם הסופי ב1983), מקים חברת התקליטים העצמאית-פאנקיסטית Dischord ומנהיג סצינת הפאנק של DC ואידיאולוגיית ה"Straight Edge", מצא את עצמו לאחר פירוק להקתו מפרפר בין פרוייקטים קטנים שבסופו של דבר היו חסרים בדבר, משהו שישמור אותם בחיים יותר מחודש.
אך חברינו לא אמר נואש ופרסם כרזה, קצת תמוהה וגם כנראה לא הכי מובנת, שקראה למוזיקאים שרוצים לעשות מוזיקה ש"תשמע כמו The Stooges עם קצת רגאיי" ליצור איתו קשר לפרוייקט חדש.
לאחר שהצליח ליצור סביבו הרכב, התגבש הפרוייקט הזה ויצר את ההרכב Fugazi שזה קיצור לביטוי ממלחמת ויאטנם שפירושו הוא Fucked Up, Got Ambushed, Zipped In ובתרגום חופשי: "נדפקתי!".

ב87' לאחר שהצליח איאן לגבש סביבו הרכב הלהקה התחילה להופיע ולהקליט חומרים כשכבר ב89' הוציאה סוג-של-אלבום ראשון בשם "13 שירים" שהציב אותה כאחת הלהקות הראשונות בז'אנר חדש שהתפתח באותה תקופה הפוסט-הארדקור פאנק, כשהם משלבים מקצבי דאב ונגיעות של פריטות פ'אנק בתוך הז'אנר הכי כועס שהיה באותה תקופה (כן, תקופה יפה בה לא היה מטאל דארק-בלק-דת'-נורברגי).

הופעותיה של Fugazi היו מיוחדות ולא רק בגלל רמת האנרגיות המטורפות שלהם, אלא בגלל שהם היו בין הראשונים להחליט להקליט את שלל הופעותיהם ולמכור אותם בקסטות ובהמשך גם באינטרנט במחירים זולים ומיוחדים במיוחד למערציהם; דבר שרק לפני 4 שנים רדיוהד החליטו לעשות.
בנוסף מחיר הופעות קטנות היה מיועד לא לעבור את ה5$ בלבד ובמקומות גדולים לא מעבר ל10-15 דולר, סכומים כ"כ נמוכים שזה מפתיע שההופעות שלהם היו ריווחיות, וזה רק בגלל שכל הופעה שלהם, לא משנה איפה, הצליחה למלא את המקום.

אין תגובות: