קראתם לי אז באתי - זורק שטויות במהירות של נשק אוטומטי.
אכן כן, האחד והיחיד, ישר מבסיס צלמון, אחרי שאכלתי רק סנדוויצ'ים במשך 3 ימים, קבלו גברותיי ורבותיי את... הטחור שלי!
את המשבצת של זיין השכל ולשים לינק לשיר 100לף השלימה רוית בהצלחה רבה.
בנוסף היא הוסיפה תמונה של היידי קלום; עכשיו כל מי שיחפש "היידי קלום ערומה" בגוגל כנראה יגיע לבלוג שלי וישאיר תגובה בנוסח "יא שקרן, גוי, בן זונה", אבל היי, אולי הוא יקרא פוסט..
שיר היום הוא שיר ששמעתי בזמן הנסיעה חזרה מצלמון, והוא:
סאבליים היא אולי אחת הלהקות הכי מפוספסות שלי בתקופת גילויי המוזיקה האוניברסלית שלי מכיתה י'.
כשהתחלתי לשמוע סאב-ז'אנרים של פאנק גיליתי מגוון להקות כגון Gogol Bordello, The Mighty Mighty Bosstones ואפילו את הDropkick Murphys חודש לפני שהתפרסמו עם שיר הנושא לסרט "השתולים".
אבל סאבליים הייתה אחת הלהקות שהרשתי לעצמי לפספס, וזה באמת מפתיע, כי להקה שיש לה כלב דלמטי בתמונת נושא שלה בויקיפדיה בהחלט שווה בדיקה.
אז שבוע שעבר החלטתי להכות על חטא ולהוריד את הדיסק השלישי והאחרון שלהם שיצא בשנת 96' ומהווה את אחת מההצלחות הגדולות ביותר בז'אנר הסקא-פאנק.
בקצרה מהו סקא פאנק:
סקא פאנק הוא אחד מהסגנונות המעניינים לטעמי אשר שואף לשלב בין המקצב האחיד והמהיר של הפאנק יחד עם הסקא - סגנון מוזיקלי אשר הוא אח בכור לרגאיי, איטי יותר, שמח ועם כלי נשיפה לרוב.
הנסיון הזה קרה לראשונה בסוף שנות ה70 עם להקות פאנק שלרוב ריככו את הפאנק שלהם (בהתאם לסגנון הלהקה) ושילבו פריטה ג'אמייקנית (יעני - off beat) והיו חלק בלתי נפרד מסצינת הפוסט-פאנק\ניו-ווייב של שנים אלו.
דוגמאות נבחרות ללהקות אלו הם: The Ruts, The Clash - London Calling, Madness וכו'..
הסגנון הזה נפל באותה מהירות בה עלה וכך נשכח מפני השטח תוך כשנתיים - והוליד את הקאבר "רכבת לילה לקהיר" של משינה.
אך באמצע שנות השמונים הוא התעורר לחיים בעיקר במועדוני פאנק מחתרתיים ומה שמאפיין את העליה החוזרת הזו של הסקא הוא הסאונד הרבה יותר פאנקי. עיקר השילוב התבטא בכלי הנשיפה ובברייקים של סקא.
סאבליים היו אחת מלהקות הללו.
נקפוץ לשנת 95 - שנת השיא של הסקא פאנק.
No Doubt הוציאו את אלבומם המצליח Tragic Kingdom שקיום מעוטר בתואר היוקרתי - מעמד אלבום יהלום, Rancid עם And Out Come the Wolves וסאבליים עם הטור הכי מצליח שלהם רגע לפני שהם נכנסים שוב לסטודיו לקראת אלבום שלישי והפעם עם חוזה בחברת הקלטות גדולה.
הסאונד של הלהקה התבגר נורא וניכר בצליל שלהם כי זנחו את הפאנק כאסח לטובת שאיבה יותר רחבה מהסקא, הרגאיי ואפילו מקצבי ההיפ הופ.
ובשנת 96' הלהקה חוזרת לאולפן, אך רגע לפני שהאלבום מסיים את המיקסינג שלו ויוצא לשוק, ברדלי נאוול, סולן וגיטריסט הלהקה, נמצא מת ע"י חברו ללהקה באד גאו כתוצאה ממנת יתר של הרואין.
באד הזעיק פרמדיקים במידי, אולם הגופה כבר הייתה קרה ולא היה מה לעשות עם ברדלי חוץ מהלכריז עליו כמת.
שני חבריי הלהקה הנותרים באד ואריק החליטו שכן להוציא את האלבום, אך מיד אחריו לפרק את הלהקה כאות הזדהות עם חברם.
האלבום, שכמתפרש, לא נתמך בסיבוב הופעות כלשהו, הצליח רק בזכות קהל אוהב והסאונד המצויין שלו, לטפס למקום ה13 במצעד האלבומים של הבילבורד, להמכר ב5 מיליון עותקים באמריקה בלבד ולהפוך את סאבליים לאחד מכוכבי הרוק של אמצע שנות ה90, מבלי בכלל להיות קיימים.
בשנת 2009 "התאחדה" הלהקה ומופיעה כעת תחת השם Sublime with Rome ע"ש הסולן החדש שמצאו רום רמירז.
* טריוויה:
הכלב הדלמטי שציינתי בתמונת הלהקה הוא "לואי", כלב שאימץ בראד עוד כשהיה גור ונקרא ע"ש סבו של בראד.
לואי היה סמל מרכזי בלהקה והיה חברו הטוב ביותר של בראד.
הוא נפטר בשנת 2001.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה