פוסט היום נתכב חרף פציעתי הטורדנית באצבע המורה! כןכן אותה אצבע שנקרת פשוט "אצבע", אותה אצבע שאיתה אתם מצביעים על אשמים, אותה אצבע שאיתה אתם מכוונים כשאתם אומרים "שם", אותה אצבע של "אני רק שאלה"; אבל לא אותה אצבע של לעצור טרמפים ובכלל לא אותה אצבע של "לך תזדיין", כי הן בכלל לא אצבעות שימושיות בחיים כמו אותה האצבע המדוברת והפצועה שלי.
בכל מקרה, החלטתי שאם כבר מעשה הרואי, למה ששיר היום לא יהיה של להקה הרואית עבורי עם שיר שמתנגן לי בשאפל בתדירות קצת מחשידה.
גבירותיי ורבותיי, הם מגיעים מאוקראינה, אקוודור, ישראל, רוסיה, סקוטלנד, אתיופיה וארה"ב, הם הלהקה שאם תפתחו אוזניים תמצאו גם את המוזיקה האתנית שלכם בתוכה - מה שעושה אותה ללהקת כל העולם, קבלו את שיר היום:
על הסגנון הייחודי Gypsy punk (פאנק צועני) כבר סיפרתי בפוסט עבר, אבל עכשיו קצת ארחיב על הלהקה שהטביע את המונח הנ"ל והגישה אותו על מגש של כסף לעולם ב-Live Earth (אותן הופעות התרמה עולמיות שנערכו ב2007) כשהופיעו יחד עם לא אחרת ממלכת הפופ - מדונה.
Gogol Bordello היא להקה שסובבת סביב יוג'ין האטז האוקראיני בעיקר - כשהוא כותב את רוב המילים ולחני הלהקה, ויחד איתו בציר המרכזי נמצאים סרגיי (כינור - רוסיה), יורי (אקורדיון - רוסיה) ואורן קפלן (גיטרה - ישראלי, לשער נגן של פורטיס!).
הלהקה הוקמה בניו יורק ע"י מהגרים (כאופייני לז'אנר) שרצו להביא את הניחוח האתני שלהם לתוך סצנת הרוק המחתרתית של ניו יורק.
גוגול הם השם הכי גדול בז'אנר כשהאלבום השלישי שלהם שיצא בשנת 2005 והיה לראשון שפרץ לתודעה מחוץ לארה"ב - Gypsy Punks: Underdog World Strike, מכוון גבוה ולא רק בגלל השם הבועט, אלא שהוא הופק ע"י מפיק האלטרנטיב הידוע סטיב אלביני (עבד עם נירוונה בין היתר) שקלט את האנרגיות המטורפות שהלהקה משפריצה והחליט לקחת אותם בפרוייקט שלו.
האלבום זכה לביקורות חיוביות ופתח דלתות חדשות ללהקה לעבר המיינסטרים.
אולם לא עד כשמדונה הזמינה אותם להופיע איתה ב- Live Earth במהלך הלהיט שלה La Isla Bonita נודע לכל העולם מי הם.
לאחר שיתוף הפעולה המוצלח הוציאה אלבום נוסף, רביעי במספר, ששמו הוא !Super Taranta והוא הצליח למצב את גוגול בראש חדשות המוזיקה, הפעם לא רק ע"י המבקרים אלא גם ע"י קהל מעריצים רחב יותר והופעות רוויות אנרגיה וטירוף שמשולות לקרנבל אחד גדול.
שיר היום נלקח מהאלבום הנ"ל והוא מדבר, כמו הרבה משירי הלהקה, על הפער התרבותי בין מזרח אירופה לארה"ב, והפעם על אופי החתונות.
יוג'ין תוהה במהלך השיר: Have you ever been to american wedding? \ Where's the vodka, Where's the marinated herring? \ Where's the musicians that got the taste? \ Where's the ?supply that gonna last three days - או במילים אחרות למה חתונה אמריקאית כ"כ יבשה?!
אז תרקדו לצלילי הפאנק הצועני כל עוד אפשר!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה