יום שני, 26 בנובמבר 2012

לא, ילד המאה ה21! #62

אז החלטתי לעשות פוסט תגובה לאתמול.
תשכחו את כל מה שלמדתם על הילדים של המאה ה20 ותכירו את הילדים של המאה ה21 כפי שהפאנק חזה שיהיו.

שיר היום הוא קאמבק נוסף של ענקית הפאנק Bad Religion, אז תכינו כולם את הרמקולים שלכם ל:
(Bad Religion - 21st Century (Digital Boy

ילד המאה ה21 הוא אחד השירים הכי מזוהים עם בד רליג'ן והיה לסינגל הכי מצליח שלהם (מקום 11 במצעד הרוק האמריקאי).
השיר יצא במקור מהאלבום השלישי בטרילוגיית אלבומי המופת חצי-קאמבק שלהם בשנות ה80 (Suffer - No Control - Against the Grain) וחודש שוב בשנות ה90 בגירסה נקייה יותר כשחברת התקליטים, שבד רליג'ן חתמה בה, ביקשה שהאלבום שלהם Stranger Than Fiction יכלול שיר שיהיה מספיק קליט לסינגל.

אבל האמת שהסיפור האישי שלי עם השיר הרבה יותר מעניין מכל זה.
בתחילת כיתה י' צילמתי את עצמי שר את השיר ובגאון גדול העלתי אותו ליוטיוב - מקובל רצח בימינו, אז אולי קצת פחות; אין הבדל בתשובה של "אז כמה מביך זה היה".
התגובות שקיבלתי נעו על הציר שבין "אחי, יש'ך נשמה.. אבל אפס יכולת שירה" לבחור אמריקאי שציין "הוא דומה לבוראט!". תכלס גם אפשר להבין אותו - הייתי לא מגולח או מסופר.

לאחר שנה וקצת נאלצתי למחוק את הסרטון גם מפאת ההכרה כי הייתי גרוע וגם כי חניכים בקן בו הדרכתי התחילו להריץ שמועות שיש סרטון כזה שעומרי המגניב שר.
מעמדי שעומרי המגניב היה נתון לערעור. אז מחקתי. ומהר. ואז הסכנה חלפה. 1:0 לי.
אבל דבר אחד למדתי מהשיר הזה - זמר, כמה שאני אוהב לשיר, אני לא אהיה, אבל תמיד אפשר לפנות לראפ.

לכל הנוסטלגיים או מעוניינים לצחוק על חשבוני - כיום אין עותק של הסרטון הזה בכלל.
נשבע לכם שלא. ביחיאת עיוני לא.

אין תגובות: