יום שני, 28 בינואר 2013

אבש"ש #125

את הטענה שה"פאנק מת" כבר הצגתי בבלוג בעבר, ואתמול כששמעתי חלקית את האוסף Punk Goes Pop Vol.5 הבנתי עד כמה.
"פאנק" היום נקשר לכל מיני אנשים שמתלבשים איפשהו בין ראפר-אימו-היפסטר עם הרחבות בגודל של עין בתוך שתי האוזניים שלו; ומבחינה מוזיקלית? סתם אקורדים מהירים, בלי דיסטורשן, בלי מחאה ורק צעקות.

בתור עלאק-מבקר מוזיקה חובב קשה לי ולשותפיי לתחום לאהוב משהו בתוך כל הזבל הזה. כן, זבל.
אבל אין מה לעשות, גם אני חוטא לפעמים באהבה לדיסטורשן גס ובועט, אבל כל זה יתקבל רק אם זה באמת טוב! אפס פשרות.

Strike Anywhere עושים את זה טוב באמת! הם כיום אחת מהלהקות היחידות המצדיקות את התואר "להקת פאנק" בעיניי.
גם ברוחם הם חבר'ה שחיים את אתטיקת ה-DIY (עשה זאת בעצמך), כשסמל שלהם זה סמל שדומה נורא לסמל הבינלאומי לתנועה האנטי-פאשיסטית, אין להם בעיה עם הקלטת ההופעות ואפילו יותר ארכיון-מעריצים אינטרנטי.

השיר Gunpowder הוא שיר אנטי-מלחמתי שבא לי שהוא יהיה שיר היום כבר כמעט חודש אבל.. תמיד שכחתי..
ציטוטים שבא לי לשתף אותכם מתוך השיר הם: "One truth for the man who pushed you into death / And one other truth for the rest of us"
"Just one more breath the last words on your lips / The dust and bruise - the gunpowder we choose"

למרות שאני לא כזה מת על הגראולים במודרנים, תומאס בארנט סולן הלהקה עושה את זה במידה הנכונה, כשברקע יש הארדקור מודרני מעולה עם ברייקים פוסט-הארדקורים מעולים שיזיזו את הראש למעלה ומטה בחוזקה.

אז קבלו את שיר היום:
Strike Anywhere - Gunpowder

אין תגובות: