יום רביעי, 16 בינואר 2013

כלבה רעה #113

Lupe Fiasco הוא ראפר שגיליתי לפני מספר חודשים בלבד והוא כבר הצליח להותיר עלי רושם מעולה, עוד מהפעם הראשונה.
לופה הוא חלוץ ב"גל השני של ההיפ הופ המודעות" ונחשב לאחד הראפרים החריפים בשוק.

הוא נולד וגדל בשקאגו והתחיל לעשות ראפ, על שירים שכתב באותו תקופה, בכיתה ח' לאחר שהקשיב לאלבומו השני של הראפר החברתי הגדול Nas
לרוב הוא נטה להירתע ולהתרחק מהראפ בגלל הוולגריות שהתחוללה במוזיקה בשנות ה2000 (קללות, בנות חצי ערומות, שימוש מוגזם מאלימות) והתרחקותו מהמקורות הביקורתיים.

כשהיה בן 17 חזר להתעסק בראפ והתחיל להקליט, באומן סולו ועם הרכבים מקומיים כושלים, במרתף של אביו.
הוא חזר צלול יותר לתוך העולם, לאחר שרכש ניסיון גם במשחק וגם באיך הוא רוצה שהשיר שלו יהיה, זאת אומרת, הוא ידע שהוא לא רצה שיר זבל, אלא שיר שבאמת מדבר על החיים שלו, על דברים שהוא בא לשבח או לחלופין לבקר.
ניכר שסגנון הראפ שלו הוא הרבה יותר משחקי-דיבורי, ממש מזכיר ספוקן וורד; ובנוסף השירים שלו רוויים במטפורות  כל מילה שלו חשובה לבניית הסיפור-שיר.

האלבום הראשון שלו יצא בשנת 2006 לאחר שJay-Z גילה אותו ועזר לו בהפקתו.
הוא עונה לשם Food and Liqour וכשהוא הסביר את המשמעות, הסביר לופה כי האוכל מסמל עבורו את ה"טוב" ואילו הכוהל את ה"רע" ובשיריו הוא בא לעמוד על מהו טוב ומהו רע.

האלבום האחרון שלו שיצא בסוף השנה החולפת נקרא Food and Liqour II pt 1 ובו הוא חוזר להיות חריף כהרגלו.
שיר היום נלקח ממנו והוא נקרא Bitch Bad.
בשיר הוא מסביר כיצד המושג Bitch (כלבה) נתפש אצל ילדים קטנים ואיך זה מעצב את התודעה שלהם כלפי העולם וכלפי עצמם. אמרתי שהוא לא חרטה, נכון?

אז קבלו את שיר היום:
Lupe Fiasco - Bitch Bad

אין תגובות: