פוסט כפול טרי וחם מהתנור לסופשבוע לוהט בתוך חורף קר.
אז להיום הכנתי לנו גם היפ הופ וגם הכלאה מיוחדת בין ג'אז לרוק.
שיר אתמול (#114) הוא:
Mackelmore x Ryan Lewis - Wings
כהמשך ישיר ללופה פיאסקו מהפוסט הקודם, גם היום אני מגיש לכם אומן היפ הופ ביקורתי שלא מפחד להגיש את הראפ שלו קצת יותר כמו ספוקן וורד.
Macklemore או בשמו האמיתי בן האגרטי, הוא ראפר אמריקאי לבן מסיאטל שעשה את הכל בדרך שלו.
הוא מציין ראפרים מהמזרח כמעוררי המחשבה העיקריים שלו (טאליב קוואליי, נאס..)
למעשה האלבום הראשון האמיתי שלו הוא בשיתוף פעולה מלא עם המפיק\שותף\חבר שלו Ryan Lewis שלא זכה לתיוג בפוסט מתוך אי הבנה שלי פשוט איך לתייג את שניהם ביחד..
מאקלמור וראיין מיוחדים בכך שהם 100% אינדי ופועלים כך ביחד משנת 2006.
הם מייצגים את ה"קיפ איט ריל" בצורה מכובדת שבה כל תעשיית המוזיקה ממסוחרת מהתחת וההיפ הופ בפרט.
את הסינגל האחרון שלהם כנראה רובכם שמעתם מבלי לדעת שזה שלהם (Thrift Shop), אבל זו ההוכחה שגם ההיפ הופ יכול להיות עצמאי ועדיין מצליח בטירוף.
שיר היום מיוחד נורא בעיניי בגלל צורת הכתיבה שלו.
הוא מספר על חוויית ילדות אמריקאית טיפוסית - ילד רוצה אייר ג'ורדן כדי להיות "טוב יותר". הילד מתרגש ונרגש, אבל אז נופל לו האסימון: "אני אינדיבידואל, אבל חלק מתנועה\והתנועה שלי אומרת לי לצרוך אז צרכתי את זה", הנעליים לא עשו אותו טוב יותר, הוא פשוט רצה להראות איתם, להיות מגניב יותר.
תרבות הצריכה - באם!
וקבלו את שיר היום (#115) שהוא:
Barry Adamson - Looking to Love Somebody
Barry Adamson בסיסט בריטי עם משקל לא מועט בהיסטורית הפוסט-פאנק.
הוא התחיל כפאנקיסט בריטי שנשר מבית ספר ומלימודי העיצוב שלו לטובת חיי המוזיקה ולבסוף היה חבר מקים של להקת הפוסט-פאנק Magazine.
משם הוא התגלגל גם להקים את אחד מהרכבי הרוק החשובים Nick Cave and the Bad Seeds והקליט עם ניק והזרעים ארבעה אלבומים.
אחר כך הוא יצא סולו ועיצב לעצמו סגנון מוזיקה יחודי.
את כל המוזיקה שלו עוטה אווירה של מסתורין, כאילו שלפו אותה מסרט מתח-פסיכולוגי (אגב, הוא הלחין בחייו לכמה וכמה פסקולים).
לנסות להגיד את הסגנון שלו יהיה איפשהו בין אלטרנטיב, לפ'אנק, נסיוני, ג'אז.. תלוי בתקופת חייו בעיקר.
שיר היום הוא מאלבומו החדש I Will Set You Free והוא קצת פחות מסתורי ממה שאולי הפוסט מתאר, אבל תנו לעצמכם לגלוש לשאר האלבום וגם לאלבום המצוין שלפניו Back to the Cat ותבינו על מה כל המהומה.
אגב, הכרתי את בארי דרך האלבום הקודם "בחזרה לחתול" ממש במקרה, כשראיתי את עטיפת האלבום הסקסית ורציתי לדעת איזו מוזיקה תחכה לי בפנים.
זהו להלילה, ועד למחר שיהיה לכולנו לילה טוב!
אז להיום הכנתי לנו גם היפ הופ וגם הכלאה מיוחדת בין ג'אז לרוק.
שיר אתמול (#114) הוא:
Mackelmore x Ryan Lewis - Wings
כהמשך ישיר ללופה פיאסקו מהפוסט הקודם, גם היום אני מגיש לכם אומן היפ הופ ביקורתי שלא מפחד להגיש את הראפ שלו קצת יותר כמו ספוקן וורד.
Macklemore או בשמו האמיתי בן האגרטי, הוא ראפר אמריקאי לבן מסיאטל שעשה את הכל בדרך שלו.
הוא מציין ראפרים מהמזרח כמעוררי המחשבה העיקריים שלו (טאליב קוואליי, נאס..)
למעשה האלבום הראשון האמיתי שלו הוא בשיתוף פעולה מלא עם המפיק\שותף\חבר שלו Ryan Lewis שלא זכה לתיוג בפוסט מתוך אי הבנה שלי פשוט איך לתייג את שניהם ביחד..
מאקלמור וראיין מיוחדים בכך שהם 100% אינדי ופועלים כך ביחד משנת 2006.
הם מייצגים את ה"קיפ איט ריל" בצורה מכובדת שבה כל תעשיית המוזיקה ממסוחרת מהתחת וההיפ הופ בפרט.
את הסינגל האחרון שלהם כנראה רובכם שמעתם מבלי לדעת שזה שלהם (Thrift Shop), אבל זו ההוכחה שגם ההיפ הופ יכול להיות עצמאי ועדיין מצליח בטירוף.
שיר היום מיוחד נורא בעיניי בגלל צורת הכתיבה שלו.
הוא מספר על חוויית ילדות אמריקאית טיפוסית - ילד רוצה אייר ג'ורדן כדי להיות "טוב יותר". הילד מתרגש ונרגש, אבל אז נופל לו האסימון: "אני אינדיבידואל, אבל חלק מתנועה\והתנועה שלי אומרת לי לצרוך אז צרכתי את זה", הנעליים לא עשו אותו טוב יותר, הוא פשוט רצה להראות איתם, להיות מגניב יותר.
תרבות הצריכה - באם!
וקבלו את שיר היום (#115) שהוא:
Barry Adamson - Looking to Love Somebody
Barry Adamson בסיסט בריטי עם משקל לא מועט בהיסטורית הפוסט-פאנק.
הוא התחיל כפאנקיסט בריטי שנשר מבית ספר ומלימודי העיצוב שלו לטובת חיי המוזיקה ולבסוף היה חבר מקים של להקת הפוסט-פאנק Magazine.
משם הוא התגלגל גם להקים את אחד מהרכבי הרוק החשובים Nick Cave and the Bad Seeds והקליט עם ניק והזרעים ארבעה אלבומים.
אחר כך הוא יצא סולו ועיצב לעצמו סגנון מוזיקה יחודי.
את כל המוזיקה שלו עוטה אווירה של מסתורין, כאילו שלפו אותה מסרט מתח-פסיכולוגי (אגב, הוא הלחין בחייו לכמה וכמה פסקולים).
לנסות להגיד את הסגנון שלו יהיה איפשהו בין אלטרנטיב, לפ'אנק, נסיוני, ג'אז.. תלוי בתקופת חייו בעיקר.
שיר היום הוא מאלבומו החדש I Will Set You Free והוא קצת פחות מסתורי ממה שאולי הפוסט מתאר, אבל תנו לעצמכם לגלוש לשאר האלבום וגם לאלבום המצוין שלפניו Back to the Cat ותבינו על מה כל המהומה.
אגב, הכרתי את בארי דרך האלבום הקודם "בחזרה לחתול" ממש במקרה, כשראיתי את עטיפת האלבום הסקסית ורציתי לדעת איזו מוזיקה תחכה לי בפנים.
זהו להלילה, ועד למחר שיהיה לכולנו לילה טוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה