יום שני, 28 בינואר 2013

מחאה אקסטרה-ספייסי #124

במהלך הספיישל של המחאה הישראלית התפתיתי מספר פעמים להכניס גם איזה שיר ביקורת\מחאה\מרד באנגלית, איזה משהו מפולפל חוצה את תחום הישראלי - אבל לא נואש אמרתי ודבקתי ב100% ישראליות.
אולם לשם סיכום אני רוצה לפרסם את השיר החד ביותר שנכתב בעיניי על מחאה, התעוררות חברתית.

בשנת 1970 הוציא John Lennon (אין מה לפרט, כן?) את האלבום הראשון שלו אחרי הביטלס בשיתוף עם אישתו Yoko Ono העונה לשם John Lennon/Plastic Ono Band.
האלבום רווי בשירי רוק-פולק ביקורתיים ונורא מתאים לרוח התקופה רודפת השלום.
אולם בתוך כל הפנינים הללו מסתתר האוצר האמיתי וזה Working Class Hero.

כדי שתהיה לי הלגיטימציה להמשיך לחפור, קבלו את שיר היום:
John Lennon - Working Class Hero

מה שכל כך יחודי בשיר הזה, הוא הפניה הישירה של ג'ון לנון למעמד הפועלים - משהו נורא מהפכני בתרבות המערב גם באיך יוצרים מהפכה וגם למי אתה פונה - לביניים ה"מושכל" או לפועלים ה"טיפשים".
לאורך השיר ג'ון מנתח את היחס ההרסני של הממסד כלפי המעמד הנמוך, על רצונו לשמר אותו נמוך וטיפש ומכאן גם צייתן ומנוצל: "As soon as you're born they make you feel small / By giving you no time instead of it all".

אחר כך הוא גם מדבר על תופעת האשליה שהגה מרקס, העולם יתקדם ולפיכך גם העולם החומרי של מעמד הפועלים יגדל, אולם החופש המזערי שלהם ישאר אותו הדבר ויכולת המחשבה שלהם גם היא תשאר מצומצמת אם לא תצטמצם יותר.
ותוך האשליה הזאת של "יש לי יותר דברים אז אני יותר חופשי" הם גם תמיד יחיו ויאחלו לעת בה הם יהיו גבוהים יותר ובשביל זה הם יהיו מוכנים לדרוך על כל מה שיזוז בדרכם: "There's a room at the top they're telling you still / But first you must learn how to smile as you kill / If you want to be like the folks on the hill".

אבל יש גם ברירה שנייה לאותו חלום של מעמד הפועלים, ברירה גדולה יותר ומשמעותית יותר, והיא בחירה לזעזע את אמ-אמא של הממסד, להעיר את כל אותם 40% מהאוכלוסייה ולהוציא אותו מהחושך שלהם אל האור, הנאורות, הבחירה במחשבה - אותם דברים שגם מעמד ה"ביניים" או אפילו גבוהים יותר, זנחו.
והוא פונה למעמד הזה באמירות: "Working class hero is something to be || If you want to be a hero then just follow me" - או בקיצור: "תתעוררו!".

השיר מבחינתי הוא מעבר למילים מולחנות אם כי שירה מחאתית אמיתית ובעבר אף תרגמתי את הקטע לצורת ספוקן וורד, אולם עדיין לא עליתי איתו לבמה, הבטחתי לעצמי שזה יהיה הקטע בונוס שאקריא לכשאנצח.


** בונוס:
בשנת 2007 אירגנו מספר אמני רוק מכובדים אלבום שכולו גרסאות כיסוי לשירי השלום והאחווה של ג'ון לנון שמטרתו אין היא הרווח הפרטי אלא תרומה לפליטי דרפור.
הקאבר של גרין דיי, שלא אהבתי אותם לא אז ולא היום, היא זו שהכירה לי את השיר. מדהים.

אין תגובות: