הימים האחרונים היו טירוף ושיגעון, שיגעון וטירוף.
תמיד על הרגליים, תמיד להתרק ב4 שעות שינה, תמיד לא מוגזם, תמיד זה לא מספיק, תמיד תקווה, תמיד אכזבה...
לכן בפעם הראשונה בבלוג, אעשה פוסט מרובע.
פוסט שיסכם בשיר קצרצר את תחושת אותו יום ביחס לבחירות, הסנסציה של יאיר, המפלה של הליכוד והאכזבה(?) ממפלגת העבודה.
פרק ב' (#118) - ערבב את הטיח
רציתי לעשות כבוד כחלק מפרשת "מחאה ישראלית" לאחד השירים הכי מחאתיים, הן בשעתו והן כיום, שנכתב על ידי אהוד הבנאי ויוסי אלפנט.
להזכירכם אהוד בנאי והפליטים היו הלהקה הראשונה, אי שם בפוסט #5, שפתחו את מסורת השיר הישראלי פעם בשבוע והיום הם חוזרים כדי לעשות לנו רק טוב.
השיר הוא שילוב של הפוסט-פאנק שאפיין את כל האלבום של אהוד בנאי עם המון ריפים בניחוח "אוריינטלי" כהקשר לאחמד.
השיר מבקר את החברה הישראלית על הגזענות שפושה בה החל ממלחמת ששת הימים. מאז לא אנחנו בונים את המדינה, החזון של הישראלי העובד פג תוקפו וכעת נשארנו עם אחמד שיערבב לנו ת'טיח ויבנה לנו כפועל סוג ז' את כל אשר נרצה.. מצד שני אנחנו גם שונאים אותו ואת עמו רצח, כן?
אז קבלו את שיר היום, בין הראשונים שיצא בריש גליי כנגד הגזענות הישראלית, שיר אבן דרך מתוך אלבום אבן דרך:
אהוד בנאי והפליטים - ערבב את הטיח
פרק ג' (#119) - הטובים ינצחו
בזמן מחאת האוהלים שסחפה את כל המדינה בקיץ 2011 הדג נחש באו עם השיר הקליט שתמך בכוחות ה"טובים", הכוחות שרוצים ליצור חברה טובה יותר, שיוויונית יותר.
השיר אומנם לא היילייט ביחס ללהקה או ביחס למשהו בכלל, אבל הוא שיר מלא תקווה שנורא מילא אותי ביום הגורלי.
שיר יום שלישי הוא:
הדג נחש - הטובים ינצחו
בשנת 1985 שר שלום חנוך את "מחכים למשיח" שהשורה הבולטת בו היא "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם".
השיר נכתב על הרגרסיה החברתית שפקדה את החברה הישראלית, בעיניי שלום חנוך, בעקבות הדמגוגיה שהובילה למלחמת לבנון השניה ומכאן להרס החברה.
"הציבור מטומטם" זו קביעה נוקבת מאוד, לפעמים גם יכולה להיות הרסנית ופוגענית מאוד, אבל ככה הרגשתי ששוב המעמד הנמוך העדיף את ביבי החזק על פני העבודה, על זה שהציבור הרוסי העדיף את ליברמן על פני אידיאולוגיה כלשהי, על זה שהמגזר הערבי פשוט לא הצביע, על זה שכן מי שהצביע מתוך מחשבה הצביע מתוך סיסמאות ריקות של עיתונאי שכותב על זה שישראלי זה לאכול פלאפל ואז להפליץ ברכבת עם חיוך קטן מרוח על הפנים.
מצד שני צריך גם למרכב ולזכור שליברמן מתעתע שנים במגזר הרוסי, הציבור הערבי מנותק מקום המדינה, המעמד הנמוך ספג גזענות מראשית עליתו (אתיופים ויוצאי עדות המזרח כאחד) ושמעמד הביניים? פשוט תקוע בתחת של עצמו ולא רוצה לראות חברה אלא את האינטרסים שלו עצמו; אגב מבלי להבין ש"מעמד הביניים" זה גם הבן אדם שגר במשגב וגם הבחור ש-באמת- בקושי סוגר את החודש בשיכונים בראשל"צ..
אז שיר האתמול, אחרי שראיתי את ספירת 99.5% מהקולות הוא:
שלום חנוך - מחכים למשיח
פרק ה' (#121): תודה רבה יאיר
אנחנו בפוסט ה121(!) בבלוג ועדיין אין שום שיר שמוקדש לצמד הרוקרים הכי טוב בישראל פורטיסחרוף.
פורטיסחרוף (בהתחלה בכלל סחרופורטיס) הוא השם\כינוי של כל פרויקט שהוציאו רמי פורטיס וברי סחרוף ביחד החל משנות ה80.
האלבום האחרון שהוציאו יחד בשנת 2006 נקרא על המשמרת, שגם מצליח להחזיר אותנו קצת אחורה בשנים לשנות ה80 - תחילת ה90 ובמקביל מצליח להיות האלבום הביקורתי והנושך ביותר של השניים ביחד.
אחד השירים הפחות בולטים באלבום נקרא "מעצבי דעת פעם", שיר שנכתב עם מוקי ומהווה עוד איזה פנינת חמד ב"ראפ-רוק" הישראלי.
לפי מילות השיר, ואני אצטט: "כולם מתחנכים על שקרים ואגדות\כולם מתחממים באש אותן הסיסמאות\קחו אותי הלאה, הלאה יש לי נפט וגפרורים\אלף סיבות לשרוף את כל המזדיינים".
הציבור המיואש מחפש תקווה, אבל האם לעד תהיה התקווה הזאת רק בצורת סיסמאות? צדק חברתי הייתה דווקא סיסמה קולעת עם כיוון מובטח להצלחה, אבל כנראה שהביטוי היאיר לפיד שלה "יש עתיד - יאיר לפיד" קנה את דעת הקהל יותר טוב, אולי כי הוא גם ממש טוב במריחת ג'ל..
אז קבלו את שיר היום, שיר שאומר באמת תודה רבה ליאיר לפיד שגנב 19 מנדטים של צדק חברתי ואז מכר את כולם וישב עם ביבי:
פורטיסחרוף ומוקי - מעצבי דעת הקהל
זהו לבנתיים.. מה עוד יצפון לנו העתיד? זאת לא אדע כעת, מקווה שרק טוב
נתראה בשני פרקי הסיכום.
תמיד על הרגליים, תמיד להתרק ב4 שעות שינה, תמיד לא מוגזם, תמיד זה לא מספיק, תמיד תקווה, תמיד אכזבה...
לכן בפעם הראשונה בבלוג, אעשה פוסט מרובע.
פוסט שיסכם בשיר קצרצר את תחושת אותו יום ביחס לבחירות, הסנסציה של יאיר, המפלה של הליכוד והאכזבה(?) ממפלגת העבודה.
פרק ב' (#118) - ערבב את הטיח
רציתי לעשות כבוד כחלק מפרשת "מחאה ישראלית" לאחד השירים הכי מחאתיים, הן בשעתו והן כיום, שנכתב על ידי אהוד הבנאי ויוסי אלפנט.
להזכירכם אהוד בנאי והפליטים היו הלהקה הראשונה, אי שם בפוסט #5, שפתחו את מסורת השיר הישראלי פעם בשבוע והיום הם חוזרים כדי לעשות לנו רק טוב.
השיר הוא שילוב של הפוסט-פאנק שאפיין את כל האלבום של אהוד בנאי עם המון ריפים בניחוח "אוריינטלי" כהקשר לאחמד.
השיר מבקר את החברה הישראלית על הגזענות שפושה בה החל ממלחמת ששת הימים. מאז לא אנחנו בונים את המדינה, החזון של הישראלי העובד פג תוקפו וכעת נשארנו עם אחמד שיערבב לנו ת'טיח ויבנה לנו כפועל סוג ז' את כל אשר נרצה.. מצד שני אנחנו גם שונאים אותו ואת עמו רצח, כן?
אז קבלו את שיר היום, בין הראשונים שיצא בריש גליי כנגד הגזענות הישראלית, שיר אבן דרך מתוך אלבום אבן דרך:
אהוד בנאי והפליטים - ערבב את הטיח
פרק ג' (#119) - הטובים ינצחו
בזמן מחאת האוהלים שסחפה את כל המדינה בקיץ 2011 הדג נחש באו עם השיר הקליט שתמך בכוחות ה"טובים", הכוחות שרוצים ליצור חברה טובה יותר, שיוויונית יותר.
השיר אומנם לא היילייט ביחס ללהקה או ביחס למשהו בכלל, אבל הוא שיר מלא תקווה שנורא מילא אותי ביום הגורלי.
שיר יום שלישי הוא:
הדג נחש - הטובים ינצחו
בשנת 1985 שר שלום חנוך את "מחכים למשיח" שהשורה הבולטת בו היא "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם".
השיר נכתב על הרגרסיה החברתית שפקדה את החברה הישראלית, בעיניי שלום חנוך, בעקבות הדמגוגיה שהובילה למלחמת לבנון השניה ומכאן להרס החברה.
"הציבור מטומטם" זו קביעה נוקבת מאוד, לפעמים גם יכולה להיות הרסנית ופוגענית מאוד, אבל ככה הרגשתי ששוב המעמד הנמוך העדיף את ביבי החזק על פני העבודה, על זה שהציבור הרוסי העדיף את ליברמן על פני אידיאולוגיה כלשהי, על זה שהמגזר הערבי פשוט לא הצביע, על זה שכן מי שהצביע מתוך מחשבה הצביע מתוך סיסמאות ריקות של עיתונאי שכותב על זה שישראלי זה לאכול פלאפל ואז להפליץ ברכבת עם חיוך קטן מרוח על הפנים.
מצד שני צריך גם למרכב ולזכור שליברמן מתעתע שנים במגזר הרוסי, הציבור הערבי מנותק מקום המדינה, המעמד הנמוך ספג גזענות מראשית עליתו (אתיופים ויוצאי עדות המזרח כאחד) ושמעמד הביניים? פשוט תקוע בתחת של עצמו ולא רוצה לראות חברה אלא את האינטרסים שלו עצמו; אגב מבלי להבין ש"מעמד הביניים" זה גם הבן אדם שגר במשגב וגם הבחור ש-באמת- בקושי סוגר את החודש בשיכונים בראשל"צ..
אז שיר האתמול, אחרי שראיתי את ספירת 99.5% מהקולות הוא:
שלום חנוך - מחכים למשיח
פרק ה' (#121): תודה רבה יאיר
אנחנו בפוסט ה121(!) בבלוג ועדיין אין שום שיר שמוקדש לצמד הרוקרים הכי טוב בישראל פורטיסחרוף.
פורטיסחרוף (בהתחלה בכלל סחרופורטיס) הוא השם\כינוי של כל פרויקט שהוציאו רמי פורטיס וברי סחרוף ביחד החל משנות ה80.
האלבום האחרון שהוציאו יחד בשנת 2006 נקרא על המשמרת, שגם מצליח להחזיר אותנו קצת אחורה בשנים לשנות ה80 - תחילת ה90 ובמקביל מצליח להיות האלבום הביקורתי והנושך ביותר של השניים ביחד.
אחד השירים הפחות בולטים באלבום נקרא "מעצבי דעת פעם", שיר שנכתב עם מוקי ומהווה עוד איזה פנינת חמד ב"ראפ-רוק" הישראלי.
לפי מילות השיר, ואני אצטט: "כולם מתחנכים על שקרים ואגדות\כולם מתחממים באש אותן הסיסמאות\קחו אותי הלאה, הלאה יש לי נפט וגפרורים\אלף סיבות לשרוף את כל המזדיינים".
הציבור המיואש מחפש תקווה, אבל האם לעד תהיה התקווה הזאת רק בצורת סיסמאות? צדק חברתי הייתה דווקא סיסמה קולעת עם כיוון מובטח להצלחה, אבל כנראה שהביטוי היאיר לפיד שלה "יש עתיד - יאיר לפיד" קנה את דעת הקהל יותר טוב, אולי כי הוא גם ממש טוב במריחת ג'ל..
אז קבלו את שיר היום, שיר שאומר באמת תודה רבה ליאיר לפיד שגנב 19 מנדטים של צדק חברתי ואז מכר את כולם וישב עם ביבי:
פורטיסחרוף ומוקי - מעצבי דעת הקהל
זהו לבנתיים.. מה עוד יצפון לנו העתיד? זאת לא אדע כעת, מקווה שרק טוב
נתראה בשני פרקי הסיכום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה