Amy Whinehouse.
לא צריך שום מילה נוספת.
הרגע בו התבשר לי על מותה של איימי אני זוכר כתמול שלשום.
ישבתי אצל ירון יחד עם רוית ולאון ופתאום אחותי מתקשרת אליי ואומרת: "עומרי, אתה לא מאמין מה קרה?!"
מאז, הערב הדרדר לתדהמה גדולה ושבר מנטלי גדול שלי.
איימי סימלה עבורי שני דברים נגדיים אך משלימים.
האחד, את זה שאני - עומרי כהן, יכול לאהוב מוזיקה שהיא שיא המיינסטרים האויב שברחתי ממנו, ועוד של זמרת "פופ"!
והשני זה הניצחון של מוזיקת סול אמתית על פני פופ מעובד ומנופח, מה שעוד איימי כותבת את השירים ומלחינה אותם! היא הייתה נגנית פסנתר וגיטרה לכל מי שלא ידע.
ובכדי שלא אאבד אתכם, קבלו בינתיים את שיר היום:
אין צל של ספק ש-Back To Black האלבום הסטודיו השני של איימי הוא אחד האלבומים הטובים ביותר שנוצרו בעשור הקודם.
ברקע מוזיקת ג'אז שלא תבייש שום להקה משנות ה40' ובפרונט זמרת סול מחוספסת עם מנעד קול מרשים.
יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה