השלמת הפערים הפעם תתעסק בשירי השבת-ראשון.
אומנם בין שני השירים אין קשר ממשי אבל יש קשר בהרגשה שלי, לפיה יום שבת וראשון היו פשוט יום אחד ארוך - מייגע, מדהים, מלחיץ ושוב מדהים, אבל אחד.
נתחיל עם יום שבת שבו התקלחתי ושמתי את הפלאפון על שאפל.
בעודי מסתבן מתנגן לו שירם של הצמד שסחף את העולם עם להיט אחד המוכר לכולם Crazy - אני כמובן מדבר על Gnarls Barkley, הכינוי לשילוב של מפיק העל במוזיקה האלטרנטיבית Danger Mouse (מוכר לכם מלפני מספר פוסטים?) והראפר בדימוס Cee Lo Green.
הלהיט Crazy נמצא גם הוא בתוך הפלאפון שלי אולם מה שהתנגן הוא שירם הפחות מוכר ?Who Cares.
השיר כמו "קרייזי", גם הוא מהאלבום הראשון של הלהקה St. Elsewhere. בעצם פרסום השיר אני רוצה להכיר לכם את יתר השירים של הלהקה, כי קרייזי לא אפילו מתמצת את סגנונם.
כיאה לדנג'ר מאוס, האלבום לא מסתפק בגרוב מפונפן אלא גם מציג צדדים אפלים (לעיתים אפילו מעט פסיכדלים) לצד הביטים המגניבים בטירוף.
אז כדי שתהיה לכם טעם נוסף באוזן מהלהקה אני אתן לכם להאזין לשיר היום (של יום שבת):
?Gnarls Barkley - Who Cares
וביום ראשון היה ערב להקות מדהים של מועדון המוזיקה שבו אנו מדריכים.
כמובן שהשירים הטובים ביותר היו של חניכי קבוצת "היפ הופ חברתי" שאותה אני מדריך עם אלמוג, אבל תחת הכותרת של "כל השאר" אחד השירים שהתבלטו היה העיבוד הפוסט-הארדקורי של שירו המדהים של אורי בנאי משנת 2000 "פרפרים".
העיבוד היה מדליק בטירוף ואשכרה עם ברייקים שכל כך אופייניים לפוסט-הארדקור הוושינגטוני שיחד עם השירה המעולה פשוט נדבקו לי לראש ולא יצאו עד עכשיו.
אז קבלו את שיר יום ראשון:
אורי בנאי - פרפרים
אומנם בין שני השירים אין קשר ממשי אבל יש קשר בהרגשה שלי, לפיה יום שבת וראשון היו פשוט יום אחד ארוך - מייגע, מדהים, מלחיץ ושוב מדהים, אבל אחד.
נתחיל עם יום שבת שבו התקלחתי ושמתי את הפלאפון על שאפל.
בעודי מסתבן מתנגן לו שירם של הצמד שסחף את העולם עם להיט אחד המוכר לכולם Crazy - אני כמובן מדבר על Gnarls Barkley, הכינוי לשילוב של מפיק העל במוזיקה האלטרנטיבית Danger Mouse (מוכר לכם מלפני מספר פוסטים?) והראפר בדימוס Cee Lo Green.
הלהיט Crazy נמצא גם הוא בתוך הפלאפון שלי אולם מה שהתנגן הוא שירם הפחות מוכר ?Who Cares.
השיר כמו "קרייזי", גם הוא מהאלבום הראשון של הלהקה St. Elsewhere. בעצם פרסום השיר אני רוצה להכיר לכם את יתר השירים של הלהקה, כי קרייזי לא אפילו מתמצת את סגנונם.
כיאה לדנג'ר מאוס, האלבום לא מסתפק בגרוב מפונפן אלא גם מציג צדדים אפלים (לעיתים אפילו מעט פסיכדלים) לצד הביטים המגניבים בטירוף.
אז כדי שתהיה לכם טעם נוסף באוזן מהלהקה אני אתן לכם להאזין לשיר היום (של יום שבת):
?Gnarls Barkley - Who Cares
וביום ראשון היה ערב להקות מדהים של מועדון המוזיקה שבו אנו מדריכים.
כמובן שהשירים הטובים ביותר היו של חניכי קבוצת "היפ הופ חברתי" שאותה אני מדריך עם אלמוג, אבל תחת הכותרת של "כל השאר" אחד השירים שהתבלטו היה העיבוד הפוסט-הארדקורי של שירו המדהים של אורי בנאי משנת 2000 "פרפרים".
העיבוד היה מדליק בטירוף ואשכרה עם ברייקים שכל כך אופייניים לפוסט-הארדקור הוושינגטוני שיחד עם השירה המעולה פשוט נדבקו לי לראש ולא יצאו עד עכשיו.
אז קבלו את שיר יום ראשון:
אורי בנאי - פרפרים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה