הרדיו חי! #140

Rush הם אבי הפרוגרסיב מטאל.
זו נקודת המוצא שאני רוצה להניח לפני שאני מתחיל את הפוסט הזה.
הם לא היו פרוגרסיב מטאל.
הם לא היו מטאל.
הם לא היו אבי הפרוגרסיב.
הם פרוגרסיב והארד רוק.
הם לא היו רק הארד רוק.
הם גם היו קצת ניו-ווייבים בשנות ה80.
הם לא היו היחידים שעשו את זה, כולם עשו את זה לעצרנו.

Rush הם אבי הפרוגרסיב מטאל.
כל נגן שלהם נחשב לטופ של הטופ - גדי לי (סולן\בסיסט) נחשב לגדול נגני הבס ברוק והמתופף ניל פירט נחשב למתופף המגוון ביותר ברוק - כשהוא שולט בשלל סגנונות.

הם התחילו בתור חנונים קנדים שניסו לחקות את זפלין, כולם עשו את זה - לא עבד משהו, לא היה מיוחד.
אבל כשהם התחילו לחפש את הזהות שלהם, הם גילו בתור הזהב שלהם (76-81) שהשילוב בין הארד רוק לפרוגרסיב הוא קטלני ובהחלט קלף מנצח ששייך רק להם.
מבין חמשת האלבום של "תור הזהב" שלהם יש ויכוח מתמיד מהו האלבום הטוב ביותר, אבל הפייבוריט שלי ידוע והוא ללא ספק Permanet Waves (גלים קבועים).
השיר האהוב ממנו זו כבר שאלה, אבל אני אציג לכם כשיר היום את אחד השירים המובילים בתחרות.
Spirit of Radio משלב הארד רוק עם שינויי קצב תדירים ואפילו שילוב רגאיי(!).

אז קבלו את שיר היום שבעיקר בא לעשות כבוד גדול לדינוזאורים אנדר-רייטד לטעמי:
Rush - Spirit of Radio