יום חמישי, 21 בפברואר 2013

הצוללת השחורה #147

The Black Keys כבר הספיקו לככב בעבר בפוסט בבלוג יחד עם הראפר RZA אבל הפעם הם תופסים את קדמת הבמה לבד לגמרי (למרות שמגיע הרבה קרדיט למפיק שלהם).

הבלק קיז היו לשניים לג'ק וואייט בשיא של The White Stripes, זאת אומרת, כשג'ק וואייט נשא על כתפיו את הבלוז-פאנק לבדו במיינסטרים (כי כמה כבר "רוק משונה" יכול המיינסטרים לסבול?) הבלק קיז היו אלו שחרכו את האוזניים לאוהבי הסגנון באמת בבמות הקטנות יותר.
אולם הפריצה הגדולה שלהם הגיעה בסופו של דבר באלבומם השישי Brothers שמיקם אותם גבוה בשרשרת הרוק שהמיינסטרים מחבק, עם חמישה מועמדויות בפרסי הגראמי וגרף מתוכן שלושה - הגדול מביניהם הוא האלבום האלטרנטיבי של השנה.

האלבום החדש (יחסית) שלהם, השביעי במספר, אפילו לחץ על דוושת הקלאצ' ולקח את החבר'ה הילוך אחד קדימה יותר.
האלבום נקרא El Camino ע"ש דגם מכונית מחברת שברולט, והוא מציע שינוי קל בסגנון הלהקה.
השירים בו נהיו יותר מורכבים, לעיתים פחות פאנק-בלוז ישיר כמו שפשוט בלוז-רוק מודרני ומחוספס יותר והשינוי הכי גדול הוא מאייש עמדת המפיק - Danger Mouse, המפיק שעמד מאחורי Gnarls Barkley, Norah Jones ופרויקט האלבום האפור (מאש-אפ בין Jay-Z לביטלס!).
חשוב לציין כי Danger עבר עם הלהקה מספר פעמים לפני אבל הפעם הוא היה בורג מרכזי הרבה יותר ואף כתב מספר שירים כחבר להקה שלישי.

השיר הגדול ביותר באלבום הוא Lonely Boy שאפילו זכה בטקס הגראמי האחרון בשיר הרוק הטוב ביותר והאלבום זכה גם הוא בפרס אלבום הרוק הטוב ביותר (נכון לשנת 2013).
אבל! שיר היום שאני בחרתי הוא אחר, פחות סטרייט-פורווארד, אלא אווירתי יותר - מתחיל אקוסטי, קטע קצת מבלבל ואז ההמנון שקורא That a broken heart is blind.

קבלו את שיר היום גבירותיי ורבותיי!
The Black Keys - Little Black Submarines

אין תגובות: