אז אחרי שעברתי כל אתמול על שינוי העיצוב הבנתי כמה דברים:
אתמול מועדון האינדי-כסאח התל אביבי Reality Rehab Center השתדרג בפסטיבל חגיגי.
ממרתף קטן על התפצלות מאלבני, הוא עבר למקום מסודר באזור פלורנטין ושינה את שמו ל: Reality Rehabd Space Ground.
בעבר כבר סיפרתי בקצרה על הרעיון של ה"ריאליטי", כשציינתי שהם קיבלו בפסטיבל אינדינגב האחרון במה מיוחדת עבור להקות אינדי שעדיין חיות אלטרנטיב בנשמתן ולפיכך אולי לא יהיו הכי נעימות בבמות הגדולות.
מה שהלך בבמה הזו עורר את תשומת לבי מספר פעמים וחזיתי שם בהופעות והרכבים שמחוייבים בקשר דמי ל-DIY-סטייל, דבר שנורא מעורר השראה.
לפתיחה החגיגית החליטו לקרוא Doom Festival, אני מאמין שגם על שם הכאוס הדיסטורשני שהלך שם וגם על שם התאריך (21.12 למי ששכח).
אחת הלהקות הבולטות שניגנו שם היא גם אחת הלהקות האינדי הראשונות שהכרתי בכיתה יא'.
שם הלהקה אולי יהיה מוכר לחלקיכם וגם אם לא, כדאי לכם להכיר אותם כי הם הכניסו (קיום פחות פעילים לצערי) לסצינה בישראל טירוף שלא היה כמותו.
אני מדבר על Midnight Peacocks, להקה שלאורך כל גלגוליה בשמונה השנים האחרונות תמיד סבבה סביב איתן רדושניסקי (סולן\בס).
כדי להשאיר אתכם איתי, אזרוק לכם את שיר היום שהוא:
Midnight Peacocks - Die
הלהקה היא גלגול של Midnight Fish, לאחר מכן Plastic Peacocks ומכאן נוצר השם האחרון, כשאיתן הוא השריד האחרון.
הלהקה משלבת קורטוב פסיכיות של Mr. Bungle האגדית עם רוק כבד, בס מחוספס ונגיעות אוריינטליות.
טוב לא בדיוק נגיעות.. בעבר הלהקה הייתה עולה לחלק מהשירים עם רקדנית בטן ואפילו ביצעו שיר כמעט חצי מזרחי בשם "חשיש" כשחבר גוץ של איתן היה עולה לבמה ושר איתם.. או שזו דווקא דוגמה טובה יותר לטירוף?
בכל מקרה, הטווסים הם חלק בלתי נפרד ממני בכניסה לסצינת האינדי ביא', בהתפתחות המוזיקלית שלי ואפילו נכללים בחמשת ההופעות הטובות ביותר שהייתי בהם (הופעה משותפת שלהם עם קוואמי).
- לא לסמוך על גשם בסופי שבוע, דופק תוכניות כרוני.
- לעולם, אבל לעולם, לא לגלות לרוית את הסיסמה החדשה, היא תדפוק לי את העיצוב שוב וזה יהיה נורא.
- עדיין לא עשיתי פוסט ישראלי השבוע!
אתמול מועדון האינדי-כסאח התל אביבי Reality Rehab Center השתדרג בפסטיבל חגיגי.
ממרתף קטן על התפצלות מאלבני, הוא עבר למקום מסודר באזור פלורנטין ושינה את שמו ל: Reality Rehabd Space Ground.
בעבר כבר סיפרתי בקצרה על הרעיון של ה"ריאליטי", כשציינתי שהם קיבלו בפסטיבל אינדינגב האחרון במה מיוחדת עבור להקות אינדי שעדיין חיות אלטרנטיב בנשמתן ולפיכך אולי לא יהיו הכי נעימות בבמות הגדולות.
מה שהלך בבמה הזו עורר את תשומת לבי מספר פעמים וחזיתי שם בהופעות והרכבים שמחוייבים בקשר דמי ל-DIY-סטייל, דבר שנורא מעורר השראה.
לפתיחה החגיגית החליטו לקרוא Doom Festival, אני מאמין שגם על שם הכאוס הדיסטורשני שהלך שם וגם על שם התאריך (21.12 למי ששכח).
אחת הלהקות הבולטות שניגנו שם היא גם אחת הלהקות האינדי הראשונות שהכרתי בכיתה יא'.
שם הלהקה אולי יהיה מוכר לחלקיכם וגם אם לא, כדאי לכם להכיר אותם כי הם הכניסו (קיום פחות פעילים לצערי) לסצינה בישראל טירוף שלא היה כמותו.
אני מדבר על Midnight Peacocks, להקה שלאורך כל גלגוליה בשמונה השנים האחרונות תמיד סבבה סביב איתן רדושניסקי (סולן\בס).
כדי להשאיר אתכם איתי, אזרוק לכם את שיר היום שהוא:
Midnight Peacocks - Die
הלהקה היא גלגול של Midnight Fish, לאחר מכן Plastic Peacocks ומכאן נוצר השם האחרון, כשאיתן הוא השריד האחרון.
הלהקה משלבת קורטוב פסיכיות של Mr. Bungle האגדית עם רוק כבד, בס מחוספס ונגיעות אוריינטליות.
טוב לא בדיוק נגיעות.. בעבר הלהקה הייתה עולה לחלק מהשירים עם רקדנית בטן ואפילו ביצעו שיר כמעט חצי מזרחי בשם "חשיש" כשחבר גוץ של איתן היה עולה לבמה ושר איתם.. או שזו דווקא דוגמה טובה יותר לטירוף?
בכל מקרה, הטווסים הם חלק בלתי נפרד ממני בכניסה לסצינת האינדי ביא', בהתפתחות המוזיקלית שלי ואפילו נכללים בחמשת ההופעות הטובות ביותר שהייתי בהם (הופעה משותפת שלהם עם קוואמי).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה