כןכן, גבירותיי רבותיי ושאר האנשים שהגיעו לבלוג ולא מעוניינים לקטלג את עצמם תחת "אישה" או "גבר" לחילופין, אתם עדים פה בפעם הראשונה בפוסט משולש.
כמובן שהבחירה בלעשות פוסט משולש היא בחירה אינה קלה ומעלה מספר שאלות, לדוגמת:
הייתי בפסטיבל שכבה, לפניו שכחתי\לא הספקתי לעשות פוסט למרות שכן בחרתי את השיר של יום חמישי.
אח"כ יצאנו לסמינר וליבי ומוחי היה בו ולא ב"רוית, זוכרת את ההסכם הקבוע שלנו?"; מנגד אין זה אומר כי ליבי ומוחי אינם שקועים במוזיקה תמידית ושאין אני ליקטתי לכבוד כל יום את השיר שראוי להעניק לו!
אז יום חמישי: #72
ב6 לדצמבר לפני שמונה עשרה שנים יצא לעולם אחד האלבומים הכי משמעותיים בעיצוב הרוק האלטרנטיבי ובעיצוב הסגנוני של פרל ג'ם כאחד.
אני מדבר על האלבום המופתי, הראשון במלואו ששמעתי שלהם, על Vitalogy.
את ויטאלוג'י הכרתי האמת דרך Seether עוד אחת מלהקות הפוסט-גראנג'\אלטרנטיב מטאל שהתחנכו עליהם מאות אלפי פריקים בשקל ברחבי העולם של שנות ה2000; רק שסית'ר היו עבורי הלהקה הטובה ביותר עליי אדמות.
נורא התנערתי מכל תדמית הגראנג' ה90, הישן, המחוספס מדי והלא מספיק נותן בראש לטעמי.
מכיוון שסית'ר היא להקה שנורא מעריכה את שורשיה, הם הצליחו להראות לי אחרת.
בראשונה זה הקאבר החמוד שלהם לשיר Needle and the Damage Done של הקנדי הטוב ביותר עליי אדמות Neil Young.
בשניה זה קאבר מדהים לשיר Immortality של פרל ג'ם.
כל מה שידעתי על פרל ג'ם עד אותו קאבר הוא Alive ו-Jeremy, שירים שנורא אהבתי, אבל מתוך קיבעונות כאלו ואחרים נמנעתי מלהעמיק בהם.
כשהבנתי ש"אימורטאליטי" זה שיר של פרל ג'ם החשתי ליוטיוב להבין מה הולך בגירסה המקורית ומיד הרגשתי עוצמות מוזיקלית שכנער לא חוויתי שנה לפני וגם לא אחווה שנים אחר כך.
ההתאהבות ממבט ראשון הזו גרמה לי להוריד את האלבום כולו (בהורדה ישירה, שיר שיר מבלוג ישן אש) ואף לקנות אותו לא מאוחר אחר כך (יחד עם Superunknown ו-The Grey Race של סאונדגארדן ובד רליג'ן בהתאמה) מהאוזן השלישית שבתל אביב.
אומנם האלבום הלך לי לאיבוד אבל הזכרון של לפתוח אותו בפעם הראשונה, להאזין לאימורטאליטי דרך מערכת הסטריאו, שבימינו הוא אחד השירים האלמותיים עבורי (משחק מילים משהו).. חוויה כמעט רוחנית עבורי.
אז מבלי להכביר במילים, שיר היום:
Pearl Jam - Immortality
* חשוב לי לציין את האלבום כנקודת מיפנה עבור מהו שיר רוק אלטרנטיבי.
שימו לב לשירים כמו Spin the Black Circle או Satan's Bed שהיוו תפנית באיך שיר רוק מודרני נשמע בזמנו.
אין ספק שהפו פייטרס, אולי החבר'ה הכי גדולים במה שנקרא סצינת הפוסט-גראנג', למדו דבר או שניים מהאלבום.
יום שישי: #73
יש כמה להקות שהן נוסטגליה.
חבר שלי קרא לזה בעבר "חסד נעורים", למרות שאני דיי מתנער מהמושג הזה - אני לא אשמע להקה סתם מתוך הרגל או כי "אוייייי איזה מאמי", אבל אני כן אנצור זכרונות נורא מיוחדים עבור מספר להקות, אלבומים ושירים שהרכיבו חלק מהפאזל "שנות נעוריי".
אחד האלבומים החשובים בפאזל הזה הוא So Much For the Afterglow של להקת האלטרנטיב רוק 90' קלאסי Everclear.
"כל כך הרבה.." הוא אלבום נהדר שעושה הכל נכון, אבל שום דבר לא בומבסטי מדי. פשוט אלבום לנגן את כולו ולהרגיש טוב עם עצמך.
האלבום מככב לי במפ3 כבר מספר חודשים ובזמן שהלכתי לי לרכבת השיר עלה לי ואמרתי "וואו".
שיר היום הוא:
Everclear - Sunflowers
השיר הוא אחד השירים היותר כבדים-פאנקים שהאלבום מציג וכמו שניתן לשמוע, הוא לא כזה עף על עצמו.
שיר אדיר שיגרום לכולכם ללכת לחפש את הפלאנל שבארון + ידבק לכם לראש חזק = מומלץ.
יום שבת: #74
שיר היום, זאת אומרת באמת של היום, הוא יהיה הפעם הראשונה שיש שני אומנים ישראלים באותו שבוע.
למרות שאם נהיה כנים לגמרי, אומנם החבר'ה הם מוזיקאים ישראלים בהגדרה היבשה, אבל הם הרבה יותר דיפלומטים-שגרירים ובעצם הסיבה היחידה שעוד מוכנים לסבול אותנו בעולם הערבי.
כןכן, אני מדבר על ענקית המטאל האוריינטלי, או אם נהיה כנים, המטאל המזרחי(!) Orphaned Land.
אורפנד לנד, או בשפת הקיצור המוכרת פשוט "אורפנד", הם להקת העולם הגדול רק קצת אחרת.
התחילו בישראל בשנת 1991 כלהקת דת'\דום מטאל ופרצו לתודעה העולמית רק בשנת 2004 עם אלבומם השלישי Mabool (אלבום שלישי אחרי שלוש עשרה שנים!).
שם האלבום נראה לי אומר הכל - הוא גם מספר את סיפור המבול של נוח עם תיבול הגירסאות הנוצרית, המוסלמיות והדימיוניות שבראשו של קובי פרחי הסולן והוא גם הציף את מד הביקוש של הלהקה.
בגלל סגנונם הייחודי שמשלב כלי נגינה, קטעים מהתנ"ך והקוראן וסלסולים עם המטאל והגראולינג, מצאו אורפנד מופיעים לא רק בפסטיבלי מטאל כגון Wacken אלא גם בפסטיבלי רוק בעולם הערבי כשטורקיה היא גדולת המארחות. לא שיגרתי? בהחלט..
נראה לי שלא הכביר במילים והפנה אתכם לכתבה מדהימה שערוץ 2 עשה על הלהקה.
כמובן שכיאה לכתבת פריים טיים היא מנסה גם לסחוט מידע "מרגש", אבל מצד שני שלהקת מטאל, ועוד כל כך זרה למיינסטרים, מקבלת כתבה מלאה בפריים טיים של ערוץ 2?!
בבקשה, הרי לכם הכתבה
אבל מה עם שיר היום? הנה הוא:
Orphaned Land - The Kiss Of Babylon/The Sins
שיר היום נבחר כי הוא התנגן לי לא מעט במפ3 בזמן האחרון ובעיקר כי הוא היה השיר האחרון שמפ3 שלי ניגן במלואו עד שנגמרה לו הסוללה.
השיר מציג את אורפנד על כל גווניה המדוברים, מזרחית ודומית (doom metal), גראולית ומסלסלת ופרוגרסיבית ונותנת בראש.
זהו זה, הפוסט המשולש.
מקווה שנהנתם, כי אני מאוד. עכשיו פיפי ולישון!
כמובן שהבחירה בלעשות פוסט משולש היא בחירה אינה קלה ומעלה מספר שאלות, לדוגמת:
- עומרי איפה היית כל היומיים האחרונים?!
- עומרי, למה לא ביקשת מרוית שתחליף אותך?
- אתה לא חושב שזו קצת רופפות במשמעת? או כמדובר: חלטורה?!
הייתי בפסטיבל שכבה, לפניו שכחתי\לא הספקתי לעשות פוסט למרות שכן בחרתי את השיר של יום חמישי.
אח"כ יצאנו לסמינר וליבי ומוחי היה בו ולא ב"רוית, זוכרת את ההסכם הקבוע שלנו?"; מנגד אין זה אומר כי ליבי ומוחי אינם שקועים במוזיקה תמידית ושאין אני ליקטתי לכבוד כל יום את השיר שראוי להעניק לו!
התכוננו לשילוש של: Pearl Jam - Everclear - Orphaned Land
אז יום חמישי: #72
ב6 לדצמבר לפני שמונה עשרה שנים יצא לעולם אחד האלבומים הכי משמעותיים בעיצוב הרוק האלטרנטיבי ובעיצוב הסגנוני של פרל ג'ם כאחד.
אני מדבר על האלבום המופתי, הראשון במלואו ששמעתי שלהם, על Vitalogy.
את ויטאלוג'י הכרתי האמת דרך Seether עוד אחת מלהקות הפוסט-גראנג'\אלטרנטיב מטאל שהתחנכו עליהם מאות אלפי פריקים בשקל ברחבי העולם של שנות ה2000; רק שסית'ר היו עבורי הלהקה הטובה ביותר עליי אדמות.
נורא התנערתי מכל תדמית הגראנג' ה90, הישן, המחוספס מדי והלא מספיק נותן בראש לטעמי.
מכיוון שסית'ר היא להקה שנורא מעריכה את שורשיה, הם הצליחו להראות לי אחרת.
בראשונה זה הקאבר החמוד שלהם לשיר Needle and the Damage Done של הקנדי הטוב ביותר עליי אדמות Neil Young.
בשניה זה קאבר מדהים לשיר Immortality של פרל ג'ם.
כל מה שידעתי על פרל ג'ם עד אותו קאבר הוא Alive ו-Jeremy, שירים שנורא אהבתי, אבל מתוך קיבעונות כאלו ואחרים נמנעתי מלהעמיק בהם.
כשהבנתי ש"אימורטאליטי" זה שיר של פרל ג'ם החשתי ליוטיוב להבין מה הולך בגירסה המקורית ומיד הרגשתי עוצמות מוזיקלית שכנער לא חוויתי שנה לפני וגם לא אחווה שנים אחר כך.
ההתאהבות ממבט ראשון הזו גרמה לי להוריד את האלבום כולו (בהורדה ישירה, שיר שיר מבלוג ישן אש) ואף לקנות אותו לא מאוחר אחר כך (יחד עם Superunknown ו-The Grey Race של סאונדגארדן ובד רליג'ן בהתאמה) מהאוזן השלישית שבתל אביב.
אומנם האלבום הלך לי לאיבוד אבל הזכרון של לפתוח אותו בפעם הראשונה, להאזין לאימורטאליטי דרך מערכת הסטריאו, שבימינו הוא אחד השירים האלמותיים עבורי (משחק מילים משהו).. חוויה כמעט רוחנית עבורי.
אז מבלי להכביר במילים, שיר היום:
Pearl Jam - Immortality
* חשוב לי לציין את האלבום כנקודת מיפנה עבור מהו שיר רוק אלטרנטיבי.
שימו לב לשירים כמו Spin the Black Circle או Satan's Bed שהיוו תפנית באיך שיר רוק מודרני נשמע בזמנו.
אין ספק שהפו פייטרס, אולי החבר'ה הכי גדולים במה שנקרא סצינת הפוסט-גראנג', למדו דבר או שניים מהאלבום.
יום שישי: #73
יש כמה להקות שהן נוסטגליה.
חבר שלי קרא לזה בעבר "חסד נעורים", למרות שאני דיי מתנער מהמושג הזה - אני לא אשמע להקה סתם מתוך הרגל או כי "אוייייי איזה מאמי", אבל אני כן אנצור זכרונות נורא מיוחדים עבור מספר להקות, אלבומים ושירים שהרכיבו חלק מהפאזל "שנות נעוריי".
אחד האלבומים החשובים בפאזל הזה הוא So Much For the Afterglow של להקת האלטרנטיב רוק 90' קלאסי Everclear.
"כל כך הרבה.." הוא אלבום נהדר שעושה הכל נכון, אבל שום דבר לא בומבסטי מדי. פשוט אלבום לנגן את כולו ולהרגיש טוב עם עצמך.
האלבום מככב לי במפ3 כבר מספר חודשים ובזמן שהלכתי לי לרכבת השיר עלה לי ואמרתי "וואו".
שיר היום הוא:
Everclear - Sunflowers
השיר הוא אחד השירים היותר כבדים-פאנקים שהאלבום מציג וכמו שניתן לשמוע, הוא לא כזה עף על עצמו.
שיר אדיר שיגרום לכולכם ללכת לחפש את הפלאנל שבארון + ידבק לכם לראש חזק = מומלץ.
יום שבת: #74
שיר היום, זאת אומרת באמת של היום, הוא יהיה הפעם הראשונה שיש שני אומנים ישראלים באותו שבוע.
למרות שאם נהיה כנים לגמרי, אומנם החבר'ה הם מוזיקאים ישראלים בהגדרה היבשה, אבל הם הרבה יותר דיפלומטים-שגרירים ובעצם הסיבה היחידה שעוד מוכנים לסבול אותנו בעולם הערבי.
כןכן, אני מדבר על ענקית המטאל האוריינטלי, או אם נהיה כנים, המטאל המזרחי(!) Orphaned Land.
אורפנד לנד, או בשפת הקיצור המוכרת פשוט "אורפנד", הם להקת העולם הגדול רק קצת אחרת.
התחילו בישראל בשנת 1991 כלהקת דת'\דום מטאל ופרצו לתודעה העולמית רק בשנת 2004 עם אלבומם השלישי Mabool (אלבום שלישי אחרי שלוש עשרה שנים!).
שם האלבום נראה לי אומר הכל - הוא גם מספר את סיפור המבול של נוח עם תיבול הגירסאות הנוצרית, המוסלמיות והדימיוניות שבראשו של קובי פרחי הסולן והוא גם הציף את מד הביקוש של הלהקה.
בגלל סגנונם הייחודי שמשלב כלי נגינה, קטעים מהתנ"ך והקוראן וסלסולים עם המטאל והגראולינג, מצאו אורפנד מופיעים לא רק בפסטיבלי מטאל כגון Wacken אלא גם בפסטיבלי רוק בעולם הערבי כשטורקיה היא גדולת המארחות. לא שיגרתי? בהחלט..
נראה לי שלא הכביר במילים והפנה אתכם לכתבה מדהימה שערוץ 2 עשה על הלהקה.
כמובן שכיאה לכתבת פריים טיים היא מנסה גם לסחוט מידע "מרגש", אבל מצד שני שלהקת מטאל, ועוד כל כך זרה למיינסטרים, מקבלת כתבה מלאה בפריים טיים של ערוץ 2?!
בבקשה, הרי לכם הכתבה
אבל מה עם שיר היום? הנה הוא:
Orphaned Land - The Kiss Of Babylon/The Sins
שיר היום נבחר כי הוא התנגן לי לא מעט במפ3 בזמן האחרון ובעיקר כי הוא היה השיר האחרון שמפ3 שלי ניגן במלואו עד שנגמרה לו הסוללה.
השיר מציג את אורפנד על כל גווניה המדוברים, מזרחית ודומית (doom metal), גראולית ומסלסלת ופרוגרסיבית ונותנת בראש.
זהו זה, הפוסט המשולש.
מקווה שנהנתם, כי אני מאוד. עכשיו פיפי ולישון!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה