הבאנגרה של המים והאש #87

Firewater היא אחת הלהקות המעניינות ביותר בשנים האחרונות.
הוקמה בשנת 1995 כקולקטיב מוזיקאים שאיגד Tod A, מוזיקאי ניו יורקי ולשעבר סולן להקת האלטרנטיב\נויז-רוק Cop Shoot Cop.
פאיירווטר היו החלוצים בתחום הפאנק הצועני, עוד לפני שגוגול בורדלו הגדירו אותו ככה ועוד לפני שהוא נהיה פאנק בכלל.
הם ניגנו רוק ששאב המון ממוזיקת עולם, לעיתים עד כדי נגינה מוחלטת של מוזיקת עולם מלווה בכל כלי נגינה הנדרש לשם פעולה זו.

הכרתי אותם כשהם באו לארץ באוגוסט 2008.
ראיתי ב-Last.fm (שהיה הבית הוירטואלי החם שלי לפני הפייסבוק) שלהקת ג'יפסי-פאנק מגיעה לארץ, ואמרתי לעצמי "אם לא גוגול בורדלו, אז לפחות ננסה להכיר אותם..".
שמעתי את האלבום שהם הוציאו באותה שנה Golden Hour והתאהבתי.
אלבום שיודע להקפיץ ולהכניס לטראנס בו זמנית.
כשהגעתי להופעה עצמה ראיתי את Tod A שהוגנב מזה שבישראל הולכים עם כפכפים.
כאילו, הייתי מטר לידו! לא הוצאתי מילה כי נורא התביישתי, אבל הולי שיט! רק היום אני מבין את גודל המעמד שעבורי הוא נורא גדול, אבל לכל אחד האחר הוא יהיה "?Tod Who".

האלבום הנ"ל הוא בן בית במפ3 שלי ולאחרונה נזכרתי בנעימה בסגנון הודי שמופיעה בו.
פשוט כל כך מגניב - נסו לדמיין אתכם שומעים את זה בתוך מועדון שמכיל בקושי 80 אנשים, רוקדים ומטיפים זיעה.
קבלו את שיר היום עם טיקות:
Firewater - Bhangra Bros