דקות ספורות לפני סוף הסאגה ואנחנו נכנסים ללופ של שירים מספר 182-193.
שיר 193 נכון לספירה ליום שבת. אח"כ פוסט כפול מגניב ורגיל לימים ראשון ושני.
אז מתחילים:
ענקית הפאנק-רוק בתחילה ואז פורצת הדרך בפוסט-פאנק (ולבסוף להקת הניו-ווייב\פאוור-פופ) הקלאש זוכים להכנס עם אחד השירים הקצביים שלהם תודות לסרט הישראלי החדש "רוק בקסבה" שמאז צאתו זמזום ה"רוק בקסבה" בחבר'ה לא נפסק.
לכבוד האיחוד של כוורת קבלו את אחד השירים המצליחים של כוורת.
השיר לקוח מאלבומם הראשון של כוורת "סיפורי פוגי" שנחשב לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בהיסטורית המוזיקה הישראלית.
הוא גם זוכה להיות ברשימה המפוקפקת של ארבעת האלבומים שפשוט נעלמו לי.
ובהקשר של הרשימה של הדיסקים שפשוט הלכו לי לאיבוד, אני אומר שלום לאלבום האחרון שהלך לי והוא "אין לי מה להתלונן" של גיא מר, הדיג'יי ולעיתים ראפר של הגדולים ביותר "הדג נחש".
הופעת ההשקה של האלבום קרתה ב2009 ביום של הבגרות שלי במתמטיקה וממש תכננתי לנסוע לבארבי ישר אחריה אבל.. זה לא קרה..
אבל דיי בינוני במקוריות אבל מגניב נורא עם שיר פיוס עם מירה עוואד המקסימה.
מיסטר באנגל הוא הפרוייקט הפסיכי ביותר של מייק פאטון. זהו גם ההרכב הראשון שלו שהגיעה לתודעה בינונית-מינוס באמצע שנות התשעים רק בגלל שפאטון הצטרף ל-Faith No More.
תחת חברת הקלטות גדולה הוציא פאטון וחבריי ילדותו שלושה אלבומים כשהראשון Mr Bungle הוא הפסיכי-קרקסי יותר בעוד שהשניים המאוחרים יותר הם הרבה יותר כבדים ונסיוניים.
קרוסלה הוא מהאלבום הראשון אז בהצלחה.
הרבה אנשים לא יודעים את זה אבל אחד השירים המזוהים ביותר עם זמרת הג'אז Amy Whinehouse בכלל לא היא או מארק רונסון כתבו, אלא להקת אינדי-רוק בריטית בשם Zutons.
חברה טובה שלי אמרה לי בעבר שהגרסה המקורית של הזוטונס נשמעת כמו קאבר לאיימי, תשפטו בעצמכם.
לאחר שהוציאו 2 אלבומים שהיו לאבן דרך בסצינת בתחיית הפוסט-פאנק והאינדי-רוק הוציאו הקופים מאנגליה אלבום שלישי בשם Humbug שניסה להתכתב קצת עם הרוק הנסיוני והסטונרי כמחווה לאגדת הרוק הפרטית שלהם Josh Homme מנהיג Queen of the Stone Age.
האלבום היה קשה לעיכול לרוב המאזינים או בכלל לקו המוזיקלי של הלהקה, אבל אז הם הוציאו את האלבום הרביעי שלהם Suck It and See שהיה למעין פשרה מוזיקלית - מצד אחד חוזר לשורשים של האלבומים הראשונים ומצד שני עדיין יש בו משהו מהרוח של שנות ה90, כמו השיר הנ"ל.
עדיין ניל יאנג ועדיין מהאלבום האהוב עלי שלו Harvest.
לשיר הזה יש סיפור קצר. ישבנו הגרעין לא מזמן לשיחה סביב פק"ל קפה ודיברנו. לקראת סוף השיחה שמעתי מרחוק מפוחית ולא יחסתי לא חשיבות באותו רגע, אבל לאחד דקה כשהשיחה כבר גוועה גם ככה וכעת הייתה נתונה לרחשי הסביבה שמעתי לצד המפוחים גיטרה שמנגנת מנגינה מסויימת ואז גם אנשים מצטרפים לשירה בציבור. עצרתי הכל והלכתי לברר מאיפה מגיע השיר שזיהיתי באוזניי. זה היה Old Man של ניל יאנג מנוגן עם מפוחית, גחון וגיטרה לצד כ15 אנשים ששרים את מילות השיר, פשוט רגע קסום לשיר מדהים.
מעולם לא הורדתי אלבום סטודיו של וויל סמית' (הנסיך המדליק) וחבר ילדותו DJ ג'אזי ג'ף, תמיד הסתפקתי באלבום האוסף שהורדתי לפני כשלוש שנים במטרה להבין איך הנסיך המדליק היה כראפר מחוץ לעולם הקולנוע\טלוויזיה.
התשובה אגב שהוא ראפר מגניב רצח וג'אזי ג'ף הוא אלוף עולם.
באלבום האוסף יש גם את השיר "מגה-מיקס" לכל מי שאיפעם רצה כמוני לבחון את סמית' כראפר, אולם במקום לעבור דרך אלבום שלם הוא מוזמן לעבור דרך שיר אחד שיסכם הכל בצורה מעולה.
לכבוד פסח אחד השירים החריפים ביותר שנכתבו בארצנו הקטנטונת על ידי ברי סחרוף.
פרט טריוויה קטן - עוד במינימל קומפקט וברוב שנות "פורטיסחרוף" סירב סחרוף לשיר ורק עקב התעקשות מתמדת של פורטיס הוא נכנע ועבר מהגיטרה אל הפרונט על המיקרופון.
הרוקסטאר הארמני-אמריקאי סרג' טנקיאן נכנס כאמן סולו יותר חזק לליבי מאשר עם להקתו שהייתה לאחת החשובות ברוק של שנות ה2000 System of a Down.
אלבום הסולו הראשון שלו Elect the Dead חשף את הצד הנסיוני שלו קצת יותר והראה כמה SOAD והוא בפרט מושפעים מהאלוף האלמותי מייק פאטון.
סופרגרופ בכלל לא סופר-מוכר אבל מונהג ע"י סולן Clutch להקת האלטרנטיב\סטונר-מטאל החביבה עלי, אז אין שום תלונות לרוק'נ'רול בועט עם הקול המחוספס שלו.
מתוך האלבום השני והכה מיוחד (והפעם בקטע משבח אבל מודע שזה מוזר רצח) שלה Kala שמשלב בצורה הכי קיצונית היפ הופ, אלקטרו-פופ ופסיכדליה(?) עם מוזיקת עולם מכל הסוגים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה