השלמת סופ"ש 214 - #213

אז עדכון המכיל את שירי הסופ"ש!

#213 נתחיל בקאבר הישראלי ששיגע את העולם.
חדי העין ישימו לב שהקליפ צולם בכניסה מרחוב המלך ג'ורג' לשוק הכרמל שבתל אביב וחדי האוזן ישימו לב בכלל לאיזה קאבר הם מאזינים.
בשירם של הדג נחש "הכאפה המצלצלת" הם מבקרים אמנים מתחילים שעושים קאברים בכדי להכנס לפלייליסט ולהתחבב "אל תחשבו רק על לגזור קופונים \ לשיר על פלאפונים לבצע חידושים מונוטונים". וכעשר שנים אחרי הוצאת השיר השורה עדיין רלוונטית.
להקות מבצעות לא מעט קאברים על מנת להגיע לקהל רחב יותר, להתחבב, לקרוץ, ללקק ואולי בסוף גם לאבד את ה"נשמה" שלהם.
אבל הקאבר המדובר הוא יחודי, הוא יכול להשמע תחילה כדחקה אבל כשמאזינים טוב מבינים שזה ביצוע מדויק, שמח ועצוב בו"ז (בו זמנית..) ובעיקר מחדש! או ההפך ממה שהדג נחש ביקרו: הטרוטוני!

קבלו את שיר היום:
רותם שפי וליאת שבה - Karma Police

רותם שפי היא זמרת שלי אישית יותר מוכרת מלהקת הפ'אנק הישראלית גנבת ואילו ליאת היא די אלמונית עבורי אולם בדיקה קצרה מראה כי היא חברה בלהקה "דושקה" ששווה בדיקה - דומים לשממל קצת.
בקיצור חידוש עם טעם מזרחי אום כולתומי.

#214 נתחיל בגילוי המרעיש מבית GrooveShark
אז הסופ"ש התחיל גם בלגלות להקה חדשה בעזרת אתר המוזיקה גרוב-שארק!
הלהקה ששמעתי נקראת Flat Land וכרגע יש להם רק EP שנושא את שמם.
אין שום תוצאות חיפוש רלוונטיות בגוגל ובטח ובטח שלא ערך בויקיפדיה, אבל הם בעיקר מייצגים את הגל החדש הזה של להקות שמשלבות בין רוק-בלוז-פ'אנק או בקיצור מעין "גל חדש" של ה-Jam Bands (יחד עם The Heavy, Alabama Shakes וכו'..).
המידע היחיד שהעולם נידב על הלהקה הזו היא שהם מפלורידה. אה ויש סולנית עם קול מגניב וגיטרה שמחזירה אתכם 40 שנים אחורה. ומפוחית. תהנו!

אז קבלו את שיר הסופ"ש:
Flat Land - Rufio's Last Stand

מיני ספיישל עצמאות 212 - #210

את הפוסט הזה אני אקדיש לשירים שהלכו הכי חזק כשהחלטנו לעשות שירי א-קאפלה עבריים לרגל יום העצמאות
מעין מיני ספיישל אם תתעקשו.

#210 אתניקס - BMW שחורה
אתניקס - הלהקה שהכניסה את הפופ המזרחי בדלת הראשית של המיינסטרים כנגד כל המבקרים שמיהרו לקטול אותם תחילה.
כיום כל השאר הוא היסטוריה - אין שום ישראלי שלא מדקלם לו את "תותים", "BMW שחורה", "ג'סיקה", "מחר אני בבית" או אפילו את להיטם החדש "במכונית".
הכתיבה של זאב נחמה (סולן ומלחין) היא לא פעם עזר עבורו בכדי לעבד את חווית השירות שלו בזמן שהותו בלבנון, כשהוא מטיף לאהבת חינם במקום השנאת חינם.
אך שיר היום שנבחר הוא לא אחד מהשירים הערכיים כמו שהוא פשוט שיר שכונה, שגם בזה יש משהו מקפיץ וקורץ.
את הקליפ של השיר מתחילים "אלי ומריאנו" (עוד לפני שפרצו אלינו דרך ארץ נהדרת) ושלמי אסייג בסוג-של ראפ שכונה נכנס באמצע.
פשוט שיר ישראלי קלאסי של שנות ה90, תענוג.

#211 כוורת - גוליית
גוליית הוא אחד מ-ה-קלאסיקות של כוורת.
שיר שנון רוויי באזכורים תנכיים כמו שרק כוורת ידעה לעשות בשעתה (ואולי אפילו היחידה שיודעת לעשות את זה עד היום; אולי הדג נחש מדגדגים קצת).
האיחוד המפתיע שלהם שרק ממשיך לרקום עוד עור וגידים (במילים אחרות: הופעות עתק שהן סולד אווט תוך שעתיים בערך) רק מראה לנו איזו השפעה אדירה הייתה ללהקה הזו על התרבות הישראלית.

#212 טיפקס - התחנה הישנה
אז הלהקה שתוכתר ככל הנראה בפוסט הסיכום כלהקה שנכנסה לי ללב השנה, מכה בשלישית.
לא מעט כתבתי על קובי אוז אבל בא לי עוד קצת, אז תתאפקו ואולי אפילו תהנו.
קובי, שגדל בשדרות עד שחרורו מהצבא, ראה משהו שהרבה מהברנז'ה המוזיקלית של תקופתו לא ראו.
זה לא מוזיקאי מעורר השראה או אפילו מועדוני הפאנק התל אביביים, זה את החברה הישראלית האמיתית - לא זו שבקיבוצים או ב"דשא הירוק" של תל אביב או ירושלים, אלא זו של הפריפריה הדרומית שכוחת האל ואת החצר האחורית של שוק הכרמל ומחנה יהודה.
הכתיבה שלו לא סלדה או הסתכלה מלמעלה על האזורים האלה, לא רק כי הוא היה משם אז הוא "הצליח לסגל לעצמו" מקום חם בלב, אלא כי הוא הסתכל על האנשים של האזורים האלה כיחידים ומיוחדים ושם את אנשי היום היום האלה, שנעים על הציר של בין פשוטים לשקופים, במרכז הכתיבה שלו.
התחנה הישנה הוא השיר הקלאסי לכך. מומלץ לקרוא גם את הספר שלו "משה חוואטו והעורב".

פורמט חדש חלק ב' #203-209

אז ממשיכים עם חלק ב' מהבסיס.

#203 Mackelmore x Ryan Lewis - Can't Hold Us
מקל מור וריאן לואיס מהאלבום The Heist עושים זאת שוב. הפעם עם שיר שהוא יותר מסיבתי מאשר "חינוכי" אבל עם קצב מסחרר ומגדירים מחדש שוב איך הופ הופ בשנות העשרה של המאה 21 אמור להשמע ולא רק קראנק מעצבן.

#204 Rush - La Villa Strangiato
ברכות לראש שנכנסו לאחרונה להיכל התהילה של הרוק'נ'רול (באמת בשעה טובה..).
פשוט תקדישו את האוזניים שלך לפרוייקט שלם שהוא שיר אחד.

#205 Kool and the Gang - Jungle Boogie
קול והכנופיה שלו היו בשנות ה70 ללהקה שעשתה את הפ'אנק הכי גרובי ובכל זאת אומנותי, לעולם לא התימרו להתכתב עם הפסיכדליה או ג'אז (לעומת חברים כמו Sly Stone, Stevie Wonder או Curtis Mayfield) אלא רק לקחת את הפ'אנק של ג'יימס בראון לשלב אחד שמח ומרענן יותר.
השיר לקוח מאחד אלבומי הפ'אנק המשובחים ביותר בכל הזמנים שנקרא Wild and Peaceful.
בסוף שנות ה70 ותחילת ה80 כשהפ'אנק עבר טרספורמציה לדיסקו, הצליחה הלהקה להתהלך על הקו הדק שמשלב בין שני הז'אנרים עד הלהיט Celebration שאחריו הדיסקו השתרש חזק מדי.
אגב, ראיתי אותם ביום הסטודנט בירושלים לפני 3 שנים, היה מדהים!

#206 Fred Wesley - The Ballad of Beulah Baptist
אם אנחנו כבר בקטע של פ'אנק חזק ודביק קבלו את פרד ווסלי - הטרומבוניסט הכי גדול בפ'אנק! באחד מאלבומיו האחרונים.
חבר ב The J.Bs (להקת הבית של ג'יימס בראון) ובהמשך גם בפרוייקט פרלמנט-פ'אנקדליק, עשה פרד את כלי הנשיפה לדבר הכי חיוני ביצירת פ'אנק שמח.
פרט טריוויה מעניין על הבחור, הוא עבר עם להקת הגרוב הישראלית "התפוחים" באלבומם Kings - כבוד.

#207 זוהר ארגוב - נכון להיום
אז כחלק מיום העצמאות ניגנו לנו כמה שירים ישראלים - אם לא על האש ובירה אז לפחות מוזיקה.
אחד השירים ששרנו הכי חזק ומלב הגרון!
מה שייחודי בעיניי בשיר הזה הוא אווירת החצי-רגאיי שיש בו, מעין הכלאה נורא מוזרה על פניה אבל טבעית כל כך בין הרגאיי הג'מאייקני לבין הזמר המזרחי-ישראלי. ונראה כי עוד אנשים חושבים כמוני והשיר הזה זכה לגרסאות כיסוי בסגנון הסקא והרגאיי מצד Los Caparos! והפרוייקט המשותף של סאבו וקותי.

#208 Bon Jovi - Livin' On a Prayer
בון ג'ובי עשו לנו את האייר בנד הכי טוב שהיה לי מזמן. כל הכבוד ללהקה שעושה פזמון קליט -> טוקבוקס -> בית בקול סקסי וחוזר חלילה. פורמולה מעולה לשנות 80 מלאות בשיער.

#209 Mr Gnome - House of Circles
להקה חדשה שהכרתי במהלך הסבב.
מ-ד-ה-י-ם, אינדי-רוק-פופ-פסיכדלי שיודע לזוז על אלקטרוניקה מסחרתת בעדינות לדיסטורשן שיבעט לכם חזק בבטן עם קול נשי דומיננטי ורוקיסטי (Anouk משנות ה90 הזהרי! אי שם בהולנד של היום..)

פורמט חדש א' #196-202

אז כמו שהבטחתי לקוראי ההדוקים וסתם חובבי המוזיקה המהדורה אכן נכנסת לפורמט חדש וכוללת 2 גלי השלמות.
אנחנו כרגע בגל הראשון שיכלול שבע שירים (כמו זה שיבוא עלינו)

196# The Who - My Generation
רבים מקרים את אגדת הרוק "המי" בגלל הרפרטואר העמוס שלהם שמשלב רוק'נ'רול עוצמתי ובועט יחד עם טכניקה ופסיכדליה, אבל מה שהרבה אנשים נוטים לשכוח היא ש"דה הו" בנשמתם היו הפאנקיסטים של שנות ה60.
הם הלהקה הראשונה שחשבו שזה לגיטימי לבזבז כסף ולהרוס את הגיטרות והתופים שלהם בסוף ההופעה והם גם היו הראשונים שחשבו על אפקט "הדיסטורשן" הכל כך מוכר היום לאחר שתקעו מקלות תופים במגבר.
השיר עצמו הוא אבן דרך בהתפתחות הגאראג' רוק לעבר הפרוטו-פאנק בנוסף למילותיו המרדניות שהיו להמנון נעורים, מה שנותן לו את הקרדיט כאחד מהשירים המשפיעים על עיצוב הרוק.

#197 Kanye West - Power
קניה ווסט הוא לא הראפר הכי גדול ולמעשה הוא דיי שוחה במיינסטרים, אבל דבר אחד שום מבקר או "מהלל אינדי בכל מחיר" לא יכול לקחת ממנו וזו חוכמת ההפקה והסימפולים שלו, מה שהופך את הסאונד שלו למיוחד במיינסטרים.
ובלהיט שלו Power הוא מסמפל את שירם של ענקי הפרוג-רוק King Crimson ועושה מזה להיט היפ הופ של הקיץ הקודם-קודם.

#198 Yeah Yeah Yeahs - Sacrilege
ה"יא יא יאז" הם להקת האינדי-רוק\פופ המגניבה ביותר במיינסטרים. הם הגיעו לארץ לפני שלוש שנים כשחיממו את דפש מוד (שהם הרבה אחרי השיא שלהם) ונחשבו דווקא הם למופע המעניין.
הם הוציאו החודש אלבום חדש עם סינגל ראשון ומבטיח מאוד. האלבום בכללי הולך על ליין שקט ואלקטרוני יותר, אבל לא פחות מעניין או טוב - מומלץ!

#199 Portishead - Glory Box
מעולם לא נכנסתי חזק לענקית הטריפ-הופ פורטיסהד. כשניסיתי בתקופת התיכון את התחום דווקא די אהבתי, אולם את אלבום הבכורה של פורטיסהד Dummy מעולם לא זכה אצלי להשמעה לה הוא ראוי.
ובמהלך שהותי בבסיס פתחתי רדיו ונתתי לעצמי לגלוש עם הרדיו ולבסוף שמעתי את הגיטרה המנסרת בשיר יחד עם השורה החוזרת "Give me a reason to love you" ומיד התאהבתי.

#200 אביב גדג' - עיר בלי זכרון
ילד הפלא שעשה בשנות ה90 את אלג'יר נהיה כבר לגבר ולסלע באינדי הישראלי. נכנסתי אליו רצח בזמן השהות בבסיס - כמה טוב שיש חובבי מוזיקה טובים בפלוגה.
השיר הזה פותח את האלבום של גדג' (נקרא "תפילה ליחיד"; בקרוב אלבום חדש) וקנה אותי ישר.

#201 Maroon 5 - She Will Be Loved
גם לי מותר לאהוב שירי אהבה פופים, קלילים, קיטשים, קליטים ו... על הזין, כל מי שלא חושב שהשיר הזה פשוט מקסים שילך להופעה של "סמרטוט כחול לבן" וישתוק

#202 Rhye - Open
הקושי בלהיות מבקר מוזיקה עם טעם נורא מסוים הוא להצליח להעניק לדברים שאתה מפרסם גוון חדש, משהו שלא היה בפוסט הקודם, למרות שזה תכלס אותו דבר. אז כל הכבוד גיא חג'ג' שהבטיח לי אינדי-דיסקו והביא לי אינדי-פופ עם 2 שירים באווירת מייקל ג'קסון עייף. בכל מקרה שיר טוב.

פוסט כפול נורמלי 194-#195

אז אחרי שהתרנחת נגמרה אני חוזר לפוסט רגיל וחמודי לימים ראשון ושני.

אז לכבוד יום ראשון (שיר #194) אני מגיש לכם את השיר שהכי אהבתי מהדיסק החדש של הדג נחש "הזמן להתעורר" שהוא לא מ2 הסינגלים שכבר שוחררו לרדיו, אני מדבר על:
הדג נחש עם פלד - הכל יסתדר
 השיר מתחיל בסטייל סיני-משהו אבל תוך שניות גיא מר נכנס ונותן לכולם בראש, לבית השני נכנס פלד ולשלישי שאנן.
פלד הוא מותיקי הראפרים מהסצינת האינדי הישראלית והיה בעבר בPR Troopers יחד עם לוקץ', אורטגה, נועה פארן וקלין. אז מה לעזאזל הוא עושה שם?
 לדג נחש יש נטיה קבועה לעשות שיתופי פעולה עם כל מיני אומנים ואפילו באלבומם "בעזרת הג'אם" שיצא בשנת 2006 הפיקה הלהקה שיר לכל מיני חבר'ה הסצינה שיהיה לימים שיר ההיפ הופ הישראלי הארוך ביותר; אגב שמו הוא "להביא את המכה".
 לאחר האזנה ראשונית באלבום קל לי להגיד שזהו השיר הקליט ביותר ממנו, אולי כי עדיין לא עכלתי כמו שצריך את כל נגיעות הדאבסטפ שגיא מר (הדיג'יי למי שעוקב) הוסיף לאלבום, או כי הייתי עייף מדי וחיפשתי את השיר המקפיץ ביותר או סתם כי זה באמת שיר מעולה, על כל פנים אם אתם רוצים להתחיל את האלבום ברגל ימין תשימו את רצועה 8 ולא תטעו!

ולכבוד יום שני (שיר #195) אני רוצה להקדיש שיר אחר קצת נוסטלגי.
כעשיתי את כל ההשלמות נזכרתי בכל מיני שירים ואמנים שלא שמעתי מעל לשנה ואז גם הגעתי לתיקיית הבלוז שלי.
היא לא עשירה כל כך, אבל יש בה את המעט שמספק אותי.
בעודי מפשפש שם ומנסה לדוג שמות של אומנים שזכרתי, הבנתי שאני לא מוצא דיסק מסוים שהיה לי, אז הפעלתי כל תא אפור במאמץ משותף יחד עם ויקיפדיה במטרה להבין מה חסר לי בפאזל.
בסופו של דבר השלמתי את הפאזל - חיפשתי את אלבום האוסף "Deluxe Edition" של אומן הבלוז Loonie Brooks.
אחר כך נכנסתי לאתר All Music Guide במטרה להזכר איזה שירים אהבתי משם, וכשאני כותב אהבתי את מתכוון לאהבתי הטיית עבר משמע לא שמעתי מעבר לשלוש שנים.
אז קבלו את שיר היום, שיר בלוז\רוק'נ'רול מלא בגרוב:
Loonie Brooks - Hoodoo She Do

37 שירים של חוסר 157 - #193 חלק ד'

דקות ספורות לפני סוף הסאגה ואנחנו נכנסים ללופ של שירים מספר 182-193.

שיר 193 נכון לספירה ליום שבת. אח"כ פוסט כפול מגניב ורגיל לימים ראשון ושני.

אז מתחילים:

The Clash - Rock the Casbah

ענקית הפאנק-רוק בתחילה ואז פורצת הדרך בפוסט-פאנק (ולבסוף להקת הניו-ווייב\פאוור-פופ) הקלאש זוכים להכנס עם אחד השירים הקצביים שלהם תודות לסרט הישראלי החדש "רוק בקסבה" שמאז צאתו זמזום ה"רוק בקסבה" בחבר'ה לא נפסק.

כוורת - המגפיים של ברוך

לכבוד האיחוד של כוורת קבלו את אחד השירים המצליחים של כוורת.

השיר לקוח מאלבומם הראשון של כוורת "סיפורי פוגי" שנחשב לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בהיסטורית המוזיקה הישראלית.

הוא גם זוכה להיות ברשימה המפוקפקת של ארבעת האלבומים שפשוט נעלמו לי.

גיא מר - אין לי מה להתלונן

ובהקשר של הרשימה של הדיסקים שפשוט הלכו לי לאיבוד, אני אומר שלום לאלבום האחרון שהלך לי והוא "אין לי מה להתלונן" של גיא מר, הדיג'יי ולעיתים ראפר של הגדולים ביותר "הדג נחש".

הופעת ההשקה של האלבום קרתה ב2009 ביום של הבגרות שלי במתמטיקה וממש תכננתי לנסוע לבארבי ישר אחריה אבל.. זה לא קרה..

אבל דיי בינוני במקוריות אבל מגניב נורא עם שיר פיוס עם מירה עוואד המקסימה.

Mr Bungle - Carousel

מיסטר באנגל הוא הפרוייקט הפסיכי ביותר של מייק פאטון. זהו גם ההרכב הראשון שלו שהגיעה לתודעה בינונית-מינוס באמצע שנות התשעים רק בגלל שפאטון הצטרף ל-Faith No More.

תחת חברת הקלטות גדולה הוציא פאטון וחבריי ילדותו שלושה אלבומים כשהראשון Mr Bungle הוא הפסיכי-קרקסי יותר בעוד שהשניים המאוחרים יותר הם הרבה יותר כבדים ונסיוניים.

קרוסלה הוא מהאלבום הראשון אז בהצלחה.

The Zutons - Valerie

הרבה אנשים לא יודעים את זה אבל אחד השירים המזוהים ביותר עם זמרת הג'אז Amy Whinehouse בכלל לא היא או מארק רונסון כתבו, אלא להקת אינדי-רוק בריטית בשם Zutons.

חברה טובה שלי אמרה לי בעבר שהגרסה המקורית של הזוטונס נשמעת כמו קאבר לאיימי, תשפטו בעצמכם.

Arctic Monkeys - Don't Sit Down 'Cause I've Moved Your Chair

לאחר שהוציאו 2 אלבומים שהיו לאבן דרך בסצינת בתחיית הפוסט-פאנק והאינדי-רוק הוציאו הקופים מאנגליה אלבום שלישי בשם Humbug שניסה להתכתב קצת עם הרוק הנסיוני והסטונרי כמחווה לאגדת הרוק הפרטית שלהם Josh Homme מנהיג Queen of the Stone Age.

האלבום היה קשה לעיכול לרוב המאזינים או בכלל לקו המוזיקלי של הלהקה, אבל אז הם הוציאו את האלבום הרביעי שלהם Suck It and See שהיה למעין פשרה מוזיקלית - מצד אחד חוזר לשורשים של האלבומים הראשונים ומצד שני עדיין יש בו משהו מהרוח של שנות ה90, כמו השיר הנ"ל.

Neil Young - Old Man

עדיין ניל יאנג ועדיין מהאלבום האהוב עלי שלו Harvest.

לשיר הזה יש סיפור קצר. ישבנו הגרעין לא מזמן לשיחה סביב פק"ל קפה ודיברנו. לקראת סוף השיחה שמעתי מרחוק מפוחית ולא יחסתי לא חשיבות באותו רגע, אבל לאחד דקה כשהשיחה כבר גוועה גם ככה וכעת הייתה נתונה לרחשי הסביבה שמעתי לצד המפוחים גיטרה שמנגנת מנגינה מסויימת ואז גם אנשים מצטרפים לשירה בציבור. עצרתי הכל והלכתי לברר מאיפה מגיע השיר שזיהיתי באוזניי. זה היה Old Man של ניל יאנג מנוגן עם מפוחית, גחון וגיטרה לצד כ15 אנשים ששרים את מילות השיר, פשוט רגע קסום לשיר מדהים.

DJ Jazzy Jeff and the Fresh Prince - Megamix

מעולם לא הורדתי אלבום סטודיו של וויל סמית' (הנסיך המדליק) וחבר ילדותו DJ ג'אזי ג'ף, תמיד הסתפקתי באלבום האוסף שהורדתי לפני כשלוש שנים במטרה להבין איך הנסיך המדליק היה כראפר מחוץ לעולם הקולנוע\טלוויזיה.

התשובה אגב שהוא ראפר מגניב רצח וג'אזי ג'ף הוא אלוף עולם.

באלבום האוסף יש גם את השיר "מגה-מיקס" לכל מי שאיפעם רצה כמוני לבחון את סמית' כראפר, אולם במקום לעבור דרך אלבום שלם הוא מוזמן לעבור דרך שיר אחד שיסכם הכל בצורה מעולה.

ברי סחרוף - עבדים

לכבוד פסח אחד השירים החריפים ביותר שנכתבו בארצנו הקטנטונת על ידי ברי סחרוף.

פרט טריוויה קטן - עוד במינימל קומפקט וברוב שנות "פורטיסחרוף" סירב סחרוף לשיר ורק עקב התעקשות מתמדת של פורטיס הוא נכנע ועבר מהגיטרה אל הפרונט על המיקרופון.

Serj Tankian - Saving Us

הרוקסטאר הארמני-אמריקאי סרג' טנקיאן נכנס כאמן סולו יותר חזק לליבי מאשר עם להקתו שהייתה לאחת החשובות ברוק של שנות ה2000 System of a Down.

אלבום הסולו הראשון שלו Elect the Dead חשף את הצד הנסיוני שלו קצת יותר והראה כמה SOAD והוא בפרט מושפעים מהאלוף האלמותי מייק פאטון.

The Company Band - It's a Confusing World

סופרגרופ בכלל לא סופר-מוכר אבל מונהג ע"י סולן Clutch להקת האלטרנטיב\סטונר-מטאל החביבה עלי, אז אין שום תלונות לרוק'נ'רול בועט עם הקול המחוספס שלו.

M.I.A - Boyz

מתוך האלבום השני והכה מיוחד (והפעם בקטע משבח אבל מודע שזה מוזר רצח) שלה Kala שמשלב בצורה הכי קיצונית היפ הופ, אלקטרו-פופ ופסיכדליה(?) עם מוזיקת עולם מכל הסוגים.